Yehuda Azriel ben Nathan, RIBAN

Judah ben Nathan (RIBaN)

Son-in-law and pupil of Rashi, and to a great extent his continuator. It was Judah who completed Rashi's commentary on Makkot (from 19b to the end) and who wrote the commentary on Nazir which is erroneously attributed to Rashi. He wrote, besides, independent commentaries on 'Erubin, Shabbat, Yebamot (Eliezer b. Joel ha-Levi, "Abi ha-'Ezri," §§ 183, 385, 397, 408), and Pesachim ("Semag," prohibition No. 79). Finally, Halberstam manuscript No. 323 contains a fragment of Judah's commentary on Nedarim. It is generally considered that Judah b. Nathan wrote tosafot to several treatises of the Talmud, and he is mentioned as a tosafist in "Haggahot Mordekai" (Sanh., No. 696). He is often quoted in the edited tosafot.

• R' YEHUDA - His father was R' YOM TOV of FALAIS. His son was R' ISAAC

  ---

[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91...

Rabbi. Known as the R'BAN.

See http://trees.ancestry.com/tree/25067072/person/12113239479

רבי יהודה בן נתן (נודע בראשי תיבות: הריב"ן) היה תלמיד חכם, פרשן ופוסק צרפתי. היה מגדולי תלמידיו של רש"י, ונישא לבתו השנייה, מרים. בניו היו רבי יום טוב מפלייזא ורבינו אליעזר. נכדתו (בת בתו) הייתה נשואה לרבי אלעזר מגרמייזא.

א. היסטוריה
אחד משני חתניו הידועים של רש"י. הריב"ן הוא ר' יהודה בר נתן בעלה של מרים. החתן השני הוא רבנו מאיר בן שמואל בעלה של "יוכבד החסידה, המכונה "אבי הרבנים" (רשב"ם, ריב"ם ור"ת).

הריב"ן היה תלמידו של רש"י. למד לפניו וכתב את פירושיו לפניו.

ב. חיבוריו

• הוסיף דברים לפירושי רש"י והגיה אותם. כתב גם פירושים עצמאיים לרוב מסכתות התלמוד הבבלי. רוב יצירתו לא הגיע לידינו, ואנו יודעים עליה רק מתוך ציטוטים. והנה מה שהגיע לידינו:
• פירוש רש"י למכות נפסק בדף י"ט ע"ב, ושם כתוב: "רבנו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה לא פירש יותר. מכאן ואילך לשון תלמידו ר' יהודה בר' נתן". הריב"ן לא השלים את פירוש רש"י, הוא פירש את כל המסכת. אך המדפיסים השלימו את החסר ברש"י מתוך פירוש הריב"ן.
• פירוש פרק חלק של רש"י אינו אלא של הריב"ן (י"נ אפשטיין, פירושי הריב"ן ופירושי וורמייזא, תרביץ שנה ד', עמ' 20).
• חלק גדול מפירושו של הריב"ן למסכת כתובות נשמר בתוך "שיטה מקובצת" לר' בצלאל אשכנזי לכתובות. ר' בצלאל אשכנזי סבר שפירוש זה יצא מידי רש"י, והוא קרא לו "מהדורא קמא דרש"י". אל י"נ אפשטיין הוכיח כי המחבר הוא הריב"ן.

דרכו בפירושיו

•פירושי הריב"ן נכתבו מפיו של רש"י ולפניו, ויש להם ערך של מהדורא בתרא לרש"י.

•הריב"ן מרבה להגיה.

•סגנונו ארוך משל רש"י.

•פוסק לעתים תכופות.

•מקשה ומתרץ, ולכן קראו לפירושיו "תוספות", אך למעשה הן תוספות לפירוש רש"י, כמו שכתב ר' יצחק מוינא: "עד כאן לשון רש"י, וכן פירש ר' יהודה בר' נתן זצ"ל הכל כרש"י, והוסיף וכו'" (או"ז, ח"א סי' תרל"ח, סי' תרס"ה). אך פירושיו בד"כ פשוטים.

ביבליוגראפיה
1. א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשל"ו, עמ' 40-38.
2. י"נ אפשטיין, "פירושי רבינו יהודה בר נתן לכתובות", בתוך: מוסף-התרביץ, שנה ד', ירושלים תרצ"ג.
3. החיד"א, גדולים = החיד"א, שם הגדולים, מערכת גדולים, אות י', ערך נב.