J. Robert Oppenheimer

Julius Robert Oppenheimer [see note] was an American theoretical physicist and professor of physics at the University of California, Berkeley. Oppenheimer was the wartime head of the Los Alamos Laboratory and is among those who are credited with being the "father of the atomic bomb" for their role in the Manhattan Project, the World War II undertaking that developed the first nuclear weapons used in the atomic bombings of Hiroshima and Nagasaki. The first atomic bomb was detonated on July 16, 1945, in the Trinity test in New Mexico; Oppenheimer later remarked that it brought to mind words from the Bhagavad Gita: "Now I am become Death, the destroyer of worlds."

After the war, Oppenheimer became chairman of the influential General Advisory Committee of the newly created United States Atomic Energy Commission. He used that position to lobby for international control of nuclear power to avert nuclear proliferation and a nuclear arms race with the Soviet Union. After provoking the ire of many politicians with his outspoken opinions during the Second Red Scare, he suffered the revocation of his security clearance in a much-publicized hearing in 1954, and was effectively stripped of his direct political influence; he continued to lecture, write and work in physics. Nine years later, President John F. Kennedy awarded (and Lyndon B. Johnson presented) him with the Enrico Fermi Award as a gesture of political rehabilitation.

Oppenheimer's achievements in physics included the Born–Oppenheimer approximation for molecular wave functions, work on the theory of electrons and positrons, the Oppenheimer–Phillips process in nuclear fusion, and the first prediction of quantum tunneling. With his students he also made important contributions to the modern theory of neutron stars and black holes, as well as to quantum mechanics, quantum field theory, and the interactions of cosmic rays. As a teacher and promoter of science, he is remembered as a founding father of the American school of theoretical physics that gained world prominence in the 1930s. After World War II, he became director of the Institute for Advanced Study in Princeton, New Jersey.

note

^ The meaning of the 'J' in J. Robert Oppenheimer has been a source of confusion. Historians Alice Kimball Smith and Charles Weiner sum up the general historical opinion in their volume Robert Oppenheimer: Letters and recollections, on page 1: "Whether the 'J' in Robert's name stood for Julius or, as Robert himself once said, 'for nothing' may never be fully resolved. His brother Frank surmised that the 'J' was symbolic, a gesture in the direction of naming the eldest son after the father but at the same time a signal that his parents did not want Robert to be a 'junior.'" It is not Jewish custom to name children after living relatives. In Peter Goodchild's J. Robert Oppenheimer: Shatterer of Worlds, it is said that Robert's father, Julius, added the empty initial to give Robert's name additional distinction, but Goodchild's book has no footnotes, so the source of this assertion is unclear. Robert's claim that the 'J' stood "for nothing" is taken from an autobiographical interview conducted by Thomas S. Kuhn on November 18, 1963, which currently resides in the Archive for the History of Quantum Physics. On the other hand, Oppenheimer's birth certificate reads "Julius Robert Oppenheimer".

=======================================================================================================================================================

"Julius Robert Oppenheimer (April 22, 1904 – February 18, 1967) was an American theoretical physicist and professor of physics at the University of California, Berkeley. Along with Enrico Fermi, he is often called the "father of the atomic bomb" for his role in the Manhattan Project, the World War II project that developed the first nuclear weapons.

The first atomic bomb was detonated on July 16, 1945, in the Trinity test in New Mexico; Oppenheimer remarked later that it brought to mind words from the Bhagavad Gita: "Now I am become Death, the destroyer of worlds."

=====================================================================================================================================================

Links:

http://en.wikipedia.org/wiki/J._Robert_Oppenheimer

http://www.findagrave.com/cgi-bin/fg.cgi?page=gr&GRid=2216

http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/biography/Oppenheimer.html

http://www.nndb.com/people/808/000047667/

http://www.doctor-atomic.com/

https://en.wikipedia.org/wiki/Oppenheimer_(film)

Famous nuclear physicist

ג'וליוס רוברט אופנהיימר

(באנגלית: Julius Robert Oppenheimer;‏ 22 באפריל 1904 - 18 בפברואר 1967) היה פיזיקאי יהודי אמריקאי מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. בזמן מלחמת העולם השנייה, ניהל אופנהיימר את המעבדה הלאומית בלוס אלאמוס ועמד בראש פרויקט פיתוח הנשק הגרעיני בתקופת המלחמה (פרויקט מנהטן). בשל השפעתו הרבה על פיתוח הנשק הגרעיני, נחשב אופנהיימר ל"אבי פצצת האטום".[1]

תוכן עניינים
1 ילדותו ונעוריו 2 לימודיו האקדמיים 2.1 הרווארד 2.2 מעבר לאנגליה ולימודים בקיימברידג' 2.3 גטינגן 2.4 עבודה כמרצה בברקלי 3 פרויקט מנהטן 3.1 פיתוח הפרויקט 3.2 ניסוי טריניטי 4 חבר הוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית 5 שנות ה-50 וה-60 6 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים 8 הערות שוליים ילדותו ונעוריו רוברט אופנהיימר נולד בניו יורק ב-22 באפריל 1904, בנם של ג'וליוס אופנהיימר, יבואן טקסטיל יהודי עשיר שהיגר לארצות הברית מגרמניה בשנת 1888, ואלה פרידמן, בת למהגרים יהודים מבוואריה, שעסקה בציור והייתה מורה לאומנות. לרוברט היה אח בשם פרנק, שהפך גם הוא לפיזיקאי ואח נוסף שמת בסמוך ללידתו. מבחינה אתנית ותרבותית היו בני משפחת אופנהיימר יהודים, אבל הם לא השתייכו לשום בית כנסת. הם בחרו לעצב את זהותם כחלק מתנועת "התרבות האתית", אשר קידשה ערכים דוגמת רציונליזם, הומניזם, צדק חברתי וחילוניות.[2]

אופנהיימר היה ילד מופנם, שלא ניחן בכישורים ספורטיביים וחברתיים מפותחים. בנוסף, ומאחר שהיה חולה לעיתים קרובות בילדותו, נעשתה אימו דאגנית יתר על המידה ונהגה להרחיקו מקרבת ילדים אחרים, דבר שהקשה עוד יותר על טיפוח כישוריו החברתיים. כילד, גדל אופנהיימר בתנאי מותרות ועושר וספג מאמו חינוך למצוינות ודבקות במטרה.[3]

בספטמבר 1911, החל אופנהיימר ללמוד בבית ספר יסודי פרטי של "האגודה לתרבות אתית", אשר חינך את תלמידיו לראיית עולם ליברלית ולאחריות חברתית והוקם על ידי פליקס אדלר - מייסד תנועת התרבות האתית.[1] לאחר סיום לימודיו היסודיים עבר אופנהיימר ללמוד בבית ספר התיכון של האגודה. אל תחום המדעים נחשף אופנהיימר במהלך שנים אלה, כאשר החל ללמוד פיזיקה בכיתה י"א ושנה לאחר מכן כימיה. בשנת 1921, השלים את לימודיו התיכוניים.[4]

לאחר טיול משפחתי בגרמניה, חלה אופנהיימר בדיזנטריה שריתקה אותו למיטתו במשך מספר חודשים. כמו כן הוא נדבק בקוליטיס - דלקת מעיים כיבית שתלווה אותו במשך כל חייו.[5] לאחר שהחלים, נסע אופנהיימר בשנת 1922 למסע רכיבה בניו מקסיקו, שברבות הימים הפכה לאתר ההתבודדות והמנוחה שלו. מסעותיו על סוסי משא, שיצאו מהכפר פריחולס, השוכן ממערב לנהר ריו גראנדה, הובילו אותו לאתר מבודד בשם לוס אלאמוס, שקיבל את שמו משמם הספרדי של עצי הכוריזיה שגדלו לאורך הנחל הזורם בעמק. באותו זמן שכנה באזור, שהיה מבודד ולא מיושב ברובו, פנימייה לנערים.[6] 20 שנה לאחר מכן, אופנהיימר בחר במקום זה כאתר הבנייה של מחנה צבאי מסוגר, שבו תוכננה ונבנתה פצצת האטום.[3]

לימודיו האקדמיים הרווארד בספטמבר 1922, החל אופנהיימר את לימודיו באוניברסיטת הרווארד. בתחילת לימודיו, לא היה בטוח אופנהיימר באיזה מסלול אקדמי לבחור והוא לקח קורסים שונים ללא קשר אחד לשני. הוא שקל זמן מה ללמוד ארכיטקטורה, אך כיוון שאהב יוונית בבית הספר, חשב גם ללמוד לימודים קלאסיים. בסופו של דבר, לאחר מספר חודשים, החליט אופנהיימר ללמוד לתואר ראשון בכימיה.[7] הישגיו האינטלקטואליים לאורך התואר בלטו, אך הוא נותר בודד והתקשה לפתח קשר אינטימי עם נשים. בשנת 1925, לאחר שלוש שנים, סיים בהצטיינות יתרה את לימודי התואר הראשון, על אף תקופות של דיכאון, התבודדות והסתגרות שאפיינו אותו.[8]

לאור הישגיו הלימודיים, קיבל אופנהיימר מהרווארד מלגת מחקר להמשך לימודים מתקדמים במסלול לדוקטורט. למרות זאת, רצה אופנהיימר לפנות ללימודי הפיזיקה. בהקשר זה, קיווה אופנהיימר כי הפיזיקאי ארנסט רתרפורד, אשר נחשב לאבי הפיזיקה הגרעינית וזוכה פרס נובל לכימיה בשנת 1908, יקח אותו תחת חסותו ויהיה המנחה שלו בתארים המתקדמים. לשם כך, ביקש אופנהיימר ממורהו לפיזיקה בהרווארד שיכתוב לו מכתב המלצה לשם קבלה לאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה. רתרפורד דחה את בקשתו של אופנהיימר, אך העבירה לפיזיקאי ג'יי ג'יי תומסון, שקיבל בשנת 1906 את פרס נובל לפיזיקה בזכות גילוי האלקטרון. תומסון, שפרש מכל תפקידו המנהליים באוניברסיטה כבר ב-1919, הסכים להנחות את אופנהיימר במסלול לדוקטורט.[9]

מעבר לאנגליה ולימודים בקיימברידג' בספטמבר 1925, עבר אופנהיימר לאנגליה שם החל ללמוד באוניברסיטת קיימברידג'.[10] כחלק מלימודיו, עבד במעבדת קוונדיש, שבה חיברו ופיתחו באותן שנים את תאוריית הפיזיקה הקוונטית. על אף ההזדמנות שנפלה בחלקו לעבוד במחיצת פיזיקאים מובילים, אופנהיימר שנא את העבודה הסיזיפית שניתנה לו במעבדה והדבר השפיע על מצבו הנפשי שהתערער במהלך חודשיו הראשונים באוניברסיטה. בסתיו של אותה שנה, במהלך עבודתו במעבדה, חווה אופנהיימר משבר נפשי. המנחה שלו, פטריק בלקט, הטיל עליו עוד ועוד עבודות מעבדה ואופנהיימר החליט להעניש אותו. לטענת אופנהיימר בפני חברו הקרוב פרגוסון, הוא הניח על שולחנו של בלקט תפוח שלתוכו הוחדר חומר כימי רעיל.[11] למזלו של אופנהיימר, בלקט לא אכל מהתפוח אך המקרה דווח להנהלת האוניברסיטה. מאחר שהוריו של אופנהיימר שהו עדיין בקיימברידג' (לאחר שבאו לבקר את רוברט), דיווחה להם האוניברסיטה על התקרית. רק לאחר התערבותו של אביו, הסכימה ההנהלה לוותר על הגשת תביעה והוסכם שהוא ימשיך ללמוד על תנאי ובמקביל יקבל טיפול אצל פסיכיאטר נודע בלונדון. לאחר תקופה מסוימת, הסתיים הטיפול לאור קביעתו של הפסיכיאטר כי אופנהיימר סובל מ"Dementia praecox" - הגדרה מיושנת לתסמונת סכיזופרניה וכי הוא מקרה חסר תקווה וכל אנליזה נוספת תזיק לו יותר מאשר תועיל.[12]

במהלך החודשים הבאים, המשיך אופנהיימר להיפגש עם פסיכיאטרים שונים לאור מצבו הנפשי המעורער. לאחר תקרית שהתרחשה בראשית שנת 1926, במסגרתה נעל אופנהיימר את אמו בחדר המלון בו שהו, דרשה אלה כי ילך לטיפול אצל פסיכואנליטיקאי צרפתי. לאחר מספר פגישות, קבע הרופא שאופנהיימר סובל מתסמונת הקשורה לתסכול מיני. עד מהרה, התגלה משבר הנפשי שלו בתקרית אלימה אחרת, במסגרתה כרך רצועה של מזוודה סביב צווארו של חברו פרגוסון. קנאה פשוטה בקשריו של ידידו עם אישה, היא שגרמה כנראה להתפרצותו של אופנהיימר.[13]

גטינגן לאחר חופשה קצרה עם חברים באי קורסיקה שבצרפת במרץ 1926, שב אופנהיימר לאוניברסיטת קיימברידג’, במטרה לפנות לתחומים המופשטים של הפיזיקה התאורטית. בעקבות פגישה עם הפיזיקאי הדני נילס בוהר, שהיה למורה שלו, החליט אופנהיימר בקיץ 1926 לנסוע לעיר הגרמנית גטינגן, שם שכן מרכז הפיזיקה התאורטית. במרכז הכיר אופנהיימר פיזיקאים רבים, חלקם זוכי פרס נובל ובהם פיזיקאים גרמנים שתרמו בהמשך לפיתוח תגלית ביקוע האטום, שהוזמנו על ידי אופנהיימר בשנת 1942 לעבוד איתו במסגרת ”פרויקט מנהטן”. במהלך שהותו במרכז הכיר אופנהיימר את ורנר הייזנברג, מהבולטים שבין הפיזיקאים הגרמנים, שלימים עמד בראש פרויקט האטום בגרמניה הנאצית, ופועלו היווה תמריץ לאופנהיימר להקדים אותו בייצור הפצצה.

עבודה כמרצה בברקלי בקיץ 1927, לאחר שהשלים את לימודי הדוקטורט בפיזיקה, שב אופנהיימר לניו יורק. בזכות הידע שצבר בתחום מכניקת הקוונטים בגרמניה, עלתה קרנו של אופנהיימר בקהילת הפיזיקאים התאורטיים. כחלק ממעמד זה, החליטה קרן רוקפלר לממן את מחקרו במסגרת לימודי הפוסט דוקטורט. בהמשך השנה, בגיל עשרים וחמש בלבד, מונה אופנהיימר למשרת פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובמכון הטכנולוגי של קליפורניה. הוא עסק במכניקת הקוונטים וחקר את התנהגותם של חלקיקים.[1]

לאחר עליית היטלר לשלטון בינואר 1933, פוטרו פרופסורים רבים ממוצא יהודי ממשרותיהם בגרמניה. אופנהיימר תרם לקרן סיוע לפיזיקאים שברחו מהמדינה, וביניהם מדען שהיה הפרופסור שלו בתקופתו בגטינגן.

פרויקט מנהטן Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרויקט מנהטן פיתוח הפרויקט ב-18 בספטמבר 1942, קיבל על עצמו הצבא האמריקאי ניהול פרויקט סודי ביותר שעיקרו פיתוח נשק אטומי. אופנהיימר נחשב למועמד הראוי לניהולה של מעבדת הנשק הסודי, אך בשל פעילותו הפוליטית, הצבא לא אישר את סיווגו הביטחוני. בטופס ביטחוני שמילא הוא שטח את שמות הארגונים שבהם פעל ולדרישת הצבא הצהיר שהוא מנתק את כל קשריו עם הפוליטיקה. הוא מונה לתפקיד “מתאם הפריצה הגדולה” (הכינוי המקורי של הפרויקט שבהמשך שונה ל"פרויקט מנהטן") והחל לגייס את מיטב המדענים, בהם הפיזיקאים הנס בֶּתֶה, אדוארד טלר וכו'. המידור והסודיות של הפרויקט היו כה גדולים, עד שאפילו הרי טרומן, שהיה סגן נשיא ארצות הברית באותה תקופה, לא ידע עליו דבר. טרומן גילה על דבר קיומו של הפרויקט רק לאחר שהתמנה לנשיא בעקבות מותו של רוזוולט ב-1945.

אופנהיימר הציע את העיירה לוס אלאמוס, אותה הכיר במהלך מסעותיו, כאתר לבניית המעבדה. באותו זמן שכנו במקום מבנים של בית ספר לנערים שמוקמו בראש הר־שולחן שהתנשא לגובה של 2,200 מטר. לאחר הליך בנייה של מספר חודשים, נפתחה המעבדה במרץ 1943. תוך כשנתיים, הפך המחנה לעיירה ובה 4,000 אזרחים ו-2,000 אנשי צבא.

ניסוי טריניטי ב-16 ביולי 1945, בוצע בלוס אלאמוס הניסוי הגרעיני הראשון - ניסוי טריניטי - שבמהלכו התחולל הפיצוץ האטומי הראשון בתולדות האנושות. במסגרת ההכנות לניסוי, גידר הצבא האמריקאי שטח של כ-40 קמ"ר ובנה בונקרים ממוגנים לצופים שיגיעו לחזות בניסוי. במהלך ראיון שנערך עמו בשנת 1965, תיאר אופנהיימר את תחושותיו בזמן שחזה בניסוי:[14]

היו אנשים שצחקו, היו אנשים שבכו, רובם שתקו. נזכרתי בשורה מכתבי הקודש ההינדיים, הבהגווד גיטא. וישנו מנסה לשכנע את הנסיך שעליו לבצע את חובתו, וכדי להרשים אותו הוא מתגלה בדמותו מרובת-הזרועות ומכריז, "עתה הנני המוות [%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8 שגה: התרגום הנכון יותר לציטוט הוא זמן], מחריב העולמות'. אני מניח שבדרך זו או אחרת כולנו הרהרנו בכך.

הניסוי המוצלח העמיד למעשה לרשות ממשלת ארצות הברית נשק בעל עוצמת הרס והרג חסרות תקדים. כשבועיים וחצי לאחר הניסוי, נעשה שימוש מעשי בפצצת הגרעין בפעם הראשונה בהיסטוריה. ב-6 באוגוסט 1945, בשעה 08:14 הוטלה על העיר הירושימה שביפן פצצת אורניום. באודיטוריום בלוס אלאמוס התאסף קהל גדול שרקע ברגליו והריע כשאופנהיימר עלה על הבמה והניף את ידיו מעל לראשו כמנצח בזירת אגרוף. כעבור שלושה ימים החריבה פצצה נוספת את העיר היפנית נגסאקי. ב-14 באוגוסט 1945, הסתיימה המלחמה, לאחר הודעת הכניעה של יפן.

חבר הוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית לאחר המלחמה, עבד אופנהיימר בוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית - הגוף העליון שניהל את הפיתוח הגרעיני במדינה. הוא התנגד לפיתוח של פצצת מימן, הן משיקולים פרקטיים - הוא פקפק באפשרות לבנות מתקן כזה - והן משיקולים עקרוניים - הומניטריים, בהיותו מזועזע מהתוצאות ההרסניות של הפיצוצים הגרעיניים בהירושימה ובנגסאקי. אופנהיימר לא היה היחיד שהביע דעות כאלה. גם ג'וזף רוטבלט, שעבד לצד אופנהיימר בפרויקט מנהטן, התנגד באופן נמרץ להמשך פיתוח הפצצה מן הרגע שהוברר לו שגרמניה אינה מפתחת נשק גרעיני. רוטבלט עסק מאז בפעילות נגד נשק גרעיני.

בארצות הברית של ראשית שנות ה-50, שהייתה מודאגת מהמלחמה הקרה עם ברית המועצות תחת שלטון סטלין, די היה בעמדות כאלה כדי להפוך אפילו מדענים ידועים וחשובים כמו אופנהיימר לחשודים בנטיות קומוניסטיות.

בשנת 1953, קיבל אופנהיימר מסמך שנשלח על ידי יו"ר נציגות האנרגיה האטומית בארצות הברית לואיס סטראוס, ובו נטען שאופנהיימר מהווה סיכון ביטחוני. המסמך כלל 34 האשמות, שהתייחסו ברובן לעברו הקומוניסטי לכאורה. במסגרת המסמך נטען, בין היתר, כי משנת 1949, החל אופנהיימר להתנגד לפיתוח פצצת המימן, שהייתה לדעת הממשל האמריקאי האמצעי שיכריע במאבק בין המערב לבין מדינות המזרח הקומוניסטיות (שכונו "ציר הרשע").[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94 הבהרה][3][15]

לאור מסמך זה, נדרש אופנהיימר להכריע אם להתפטר מתפקידיו כיועץ לענייני מדיניות לאומית לממשלה וכיועץ הנציבות לאנרגיה אטומית האמריקאית, או לערער על השעיית סיווגו הביטחוני הגבוה. במסמך תגובה ששלח לסטראוס, כפר אופנהיימר בהאשמות כנגדו וציין כי אינו מסכים להתפטר מתפקידיו, על אף עידודו של סטראוס לעשות כן.[16]

עבודתו של אופנהיימר בוועדה לאנרגיה אטומית הופסקה, לאחר שהסנטור ג'וזף מקארת'י הטיל ספק בנאמנותו של אופנהיימר לארצות הברית, בשל חשדו שהוא בעל נטיות קומוניסטיות. פרשת הדחתו של אופנהיימר עוררה סערה גדולה בקרב הקהילה המדעית בארצות הברית, וחלפו כעשר שנים עד ששמו טוהר לחלוטין.

שנות ה-50 וה-60 בשנות החמישים והשישים המשיך אופנהיימר ללמד ולחקור כמנהל המכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ופרסם מספר ספרי מדע פופולריים, בהם ניסה להסביר לקהל הרחב את מושגי היסוד ואת שאלות המחקר העיקריות של הפיזיקה המודרנית. אופנהיימר ביקר בישראל בשנת 1966.

אופנהיימר נפטר ממחלת סרטן הגרון בשנת 1967. לאחר מותו גופתו נשרפה ואפרו פוזר בים.

לקריאה נוספת קאי בירד ומרטין ג'יי שרווין, פרומתאוס אמריקאי: הניצחון והטרגדיה של אבי פצצת האטום, מאנגלית: רחל אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012. קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוברט אופנהיימר קטע קול ‏BioCast - אלף אישים באלף שניות: רוברט אופנהיימר , באתר iCast‏, 25 בפברואר 2011 רון מיברג, מעריב, ‏כך הושלך ממציא פצצת האטום לפח האשפה של ההיסטוריה , באתר "פורבס ישראל", 22 ביוני 2015 איתי נבו, ‏הגאון מנתץ העולמות , במדור "היום לפני במדע " באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 22 באפריל 2017 רוברט אופנהיימר , באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%90...

=======================================================

Julius Robert Oppenheimer [see note] was an American theoretical physicist and professor of physics at the University of California, Berkeley. Oppenheimer was the wartime head of the Los Alamos Laboratory and is among those who are credited with being the "father of the atomic bomb" for their role in the Manhattan Project, the World War II undertaking that developed the first nuclear weapons used in the atomic bombings of Hiroshima and Nagasaki. The first atomic bomb was detonated on July 16, 1945, in the Trinity test in New Mexico; Oppenheimer later remarked that it brought to mind words from the Bhagavad Gita: "Now I am become Death, the destroyer of worlds."

After the war, Oppenheimer became chairman of the influential General Advisory Committee of the newly created United States Atomic Energy Commission. He used that position to lobby for international control of nuclear power to avert nuclear proliferation and a nuclear arms race with the Soviet Union. After provoking the ire of many politicians with his outspoken opinions during the Second Red Scare, he suffered the revocation of his security clearance in a much-publicized hearing in 1954, and was effectively stripped of his direct political influence; he continued to lecture, write and work in physics. Nine years later, President John F. Kennedy awarded (and Lyndon B. Johnson presented) him with the Enrico Fermi Award as a gesture of political rehabilitation.

Oppenheimer's achievements in physics included the Born–Oppenheimer approximation for molecular wave functions, work on the theory of electrons and positrons, the Oppenheimer–Phillips process in nuclear fusion, and the first prediction of quantum tunneling. With his students he also made important contributions to the modern theory of neutron stars and black holes, as well as to quantum mechanics, quantum field theory, and the interactions of cosmic rays. As a teacher and promoter of science, he is remembered as a founding father of the American school of theoretical physics that gained world prominence in the 1930s. After World War II, he became director of the Institute for Advanced Study in Princeton, New Jersey.

note

^ The meaning of the 'J' in J. Robert Oppenheimer has been a source of confusion. Historians Alice Kimball Smith and Charles Weiner sum up the general historical opinion in their volume Robert Oppenheimer: Letters and recollections, on page 1: "Whether the 'J' in Robert's name stood for Julius or, as Robert himself once said, 'for nothing' may never be fully resolved. His brother Frank surmised that the 'J' was symbolic, a gesture in the direction of naming the eldest son after the father but at the same time a signal that his parents did not want Robert to be a 'junior.'" It is not Jewish custom to name children after living relatives. In Peter Goodchild's J. Robert Oppenheimer: Shatterer of Worlds, it is said that Robert's father, Julius, added the empty initial to give Robert's name additional distinction, but Goodchild's book has no footnotes, so the source of this assertion is unclear. Robert's claim that the 'J' stood "for nothing" is taken from an autobiographical interview conducted by Thomas S. Kuhn on November 18, 1963, which currently resides in the Archive for the History of Quantum Physics. On the other hand, Oppenheimer's birth certificate reads "Julius Robert Oppenheimer".

=======================================================================================================================================================

"Julius Robert Oppenheimer (April 22, 1904 – February 18, 1967) was an American theoretical physicist and professor of physics at the University of California, Berkeley. Along with Enrico Fermi, he is often called the "father of the atomic bomb" for his role in the Manhattan Project, the World War II project that developed the first nuclear weapons.

The first atomic bomb was detonated on July 16, 1945, in the Trinity test in New Mexico; Oppenheimer remarked later that it brought to mind words from the Bhagavad Gita: "Now I am become Death, the destroyer of worlds."

=====================================================================================================================================================

Links:

http://en.wikipedia.org/wiki/J._Robert_Oppenheimer

http://www.findagrave.com/cgi-bin/fg.cgi?page=gr&GRid=2216

http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/biography/Oppenheimer.html

http://www.nndb.com/people/808/000047667/

http://www.doctor-atomic.com/