Yitzhak Zuckerman

Icchak Cukierman (December 13, 1915, Vilnius – June 17, 1981, Lohamey ha-Geta'ot, Israel), also known by his nom de guerre "Antek", or by the anglicised spelling Yitzhak Zuckerman, was one of the leaders of the Warsaw Ghetto Uprising during World War II.

Cukierman was born in Vilnius, Lithuania (then part of the Russian Empire) into a Jewish family. As a young man he embraced the concepts of socialism and Zionism.

After the German and Soviet invasion of Poland in 1939 he was in the area overrun by the Red Army and initially stayed in the Soviet zone of occupation, where he took active part in creation of various Jewish underground socialist organisations. In the spring of 1940 he moved to Warsaw, where he became a leader of the leaders of the Dror Hechaluc youth movement, along with his future wife Zivia Lubetkin.

In 1941 he became the deputy commander of the ŻOB resistance organisation. In this capacity, he served mainly as the envoy between the commander of ŻOB and the commanders of the Polish resistance organizations of Armia Krajowa and Armia Ludowa. On December 22, 1942, he and two accomplices attacked a café in Kraków that was being used by the SS and Gestapo. Cukierman was wounded and narrowly escaped, and his two comrades were tracked down and killed.

In 1943, he was working on the "Aryan" side of Warsaw to procure guns and ammunition when the Warsaw Ghetto Uprising erupted. Unable to enter the ghetto to join his comrades in battle, he nonetheless proved a crucial link between resistance forces within the ghetto and the Home Army on the "Aryan" side. Along with Simcha "Kazik" Rotem, he organized the escape of the surviving ZOB fighters through the sewers to safety. During the later Warsaw Uprising of 1944, he led a small troop of 322 survivors of the Ghetto Uprising as they fought the Germans in the ranks of the Armia Ludowa.

After the war he worked as part of the Berihah network, whose operatives smuggled Jewish refugees out of Eastern and Central Europe to Mandate Palestine. In 1947 he himself made that journey, settling in what would soon be Israel. There he and his wife Zivia, along with other veterans of the ghetto undergrounds and former partisans, were among the founding members of Kibbutz Lohamey ha-Geta'ot and the Ghetto Fighters' House (GFH) museum located on its grounds, commemorating those who struggled against the Nazis. GFH has a study center named for Zivia and Yitzhak Zuckerman.

In 1961 he appeared as a witness at the trial of Nazi war criminal Adolf Eichmann in Israel. He died in 1981, in the kibbutz he had founded.

A record of a lengthy interview he gave in 1976 was expanded into the book Sheva ha-Shanim ha-Hen: 1939-1946 [Hebrew: Those Seven Years] published in Israel in 1991, later translated into English and published as A Surplus of Memory: Chronicle of the Warsaw Ghetto Uprising.

His granddaughter Roni Zuckerman became the Israeli Air Force's first female fighter pilot.

In 2001, the tale of the Warsaw Ghetto Uprising was turned into a made-for-TV film entitled Uprising, with actor David Schwimmer portraying Zuckerman.

________________________________________________________________

יצחק (אנטק) צוקרמן

יצחק צוּקֶרְמן (אנטק)

יצחק צוּקֶרְמן, המכונה "אַנְטֶק" (ח' בטבת תרע"ו, 13 בדצמבר 1915, וילנה – ט"ו בסיוון תשמ"א, 17 ביוני 1981, לוחמי הגטאות), היה ממייסדי ומנהיגי הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) בימי מרד גטו ורשה.

קורות חייו

נולד בווילנה בשנת 1915 למשפחה מסורתית, בן לרבקה ושמעון. לאחר שסיים גימנסיה עברית הצטרף לחלוץ ולתנועת הנוער הציונית 'החלוץ הצעיר'. בשנת 1936 נקרא לוורשה כחבר מרכז החלוץ, ובשנת 1938, עם ייסוד תנועת הנוער המאוחדת 'דרור החלוץ', מונה לאחד משני המזכירים הכללים שלה. צוקרמן התעניין בספרות יידיש ועברית ובחינוך נוער ברוח ציונית חלוצית וסוציאליסטית.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה פנה צוקרמן עם חבריו לאזור הכיבוש הסובייטי, שם עסק בארגון מסגרת תנועתית במחתרת. באפריל 1940 שב על פי בקשתו לוורשה, עסק בשיקום התנועה במחתרת, והפך לאחד המנהיגים הבולטים של המחתרת בוורשה ובפולין כולה. ארגן סמינרים וכנסים חשאיים וכך אירגן את הגימנסיה דרור - החלוץ. בין השאר אף ערך במשותף עם אליהו גוטקובסקי את האנתולוגיה "פיין און גבורה" שהודפסה במחתרת בגטו ורשה והופצה בין הגטאות השונות ושימשה צעירים רבים כהכשרה רעיונית לקראת המרד. ביקר באורח לא חוקי בגטאות בשטח הכיבוש הגרמני, היה פעיל בהתארגנות ובהכוונה של הסניפים והתאים של תנועתו בערי השדה ובארגון והכשרות בתנאי המחתרת. הוא היה קשר עם נציגי ארמיה קריובה במאצעות אירנה אדמוביץ'.

ביום השני לשילוח הגדול מגטו ורשה בתאריך 23.7.1942 יזם צוקרמן כינוס של נציגי הכוחות הציבוריים המאורגנים במחתרת ותבע מהם לקרוא לציבור ולגלות את התנגדות פעילה לשילוח מהגטו. בתאריך 28.7.1942 השתתף בישיבה מצומצמת של ראשי תנועות חלוציות, והוחלט בה על הקמת ארגון היהודי הלוחם (אי"ל), צוקרמן נבחר לחבר המיפקדה של הארגון. בסוף חודש אוקטובר 1942 הוקם הארגון היהודי הלוחם שאיגד בתוכו את מרבית הכוחות הפועלים בגטו. צוקרמן מונה לסגנו של המפקד מרדכי אנילביץ'. אחראי לחימוש, חבר הנשיאות של הוועד היהודי הלאומי ומזכיר וועדת התיאום.

בדצמבר 1942, השתתף צוקרמן בתכנון מבצע "בוהמיה", מתקפה מתוכננת שבוצעה על בית הקפה "בוהמיה" בקרקוב (ומשם שם המבצע), שם ישבו כדרך קבע קצינים גרמנים

לאחר נפילת מרדכי אנילביץ' בחודש מאי 1943, מונה צוקרמן כמפקד אי"ל, עמד בראש כל הארגונים היהודיים הלוחמים בערי פולין ופיקד על יחדית לוחמים יהודית בימי המרד הפולני של שנת 1944.

במהלך המרד שהה מחוץ לגטו על מנת לספק נשק ללוחמים. ארגן את חילוץ שרידי הלוחמים בגטו, ביניהם מי שתהיה אשתו, צִבְיָה לוּבֶּטְקִין, שאף היא הייתה ממנהיגות אי"ל. גם לאחר דיכוי המרד המשיך צוקרמן בלחימה, ואף עמד בראש אנשיו בפלוגה שלחמה לצד הארמיה לודובה במהלך מרד ורשה, באוגוסט 1944.

בינואר 1945 שוחררו צוקרמן ואשתו בידי הצבא הסובייטי והתרכזו בטיפול ב"שארית הפליטה" של יהדות פולין וביציאתם מפולין במסגרת ארגון "הבריחה". יצחק צוקרמן עלה לארץ ב-29 באפריל 1947 באנית הנוסעים קורינתיה. משעלה לארץ היה פעיל בהנצחת פעולות הארגון היהודי הלוחם, ובשימור מורשת הגבורה של הפועלים במסגרתו.

היה ממקימי קיבוץ לוחמי הגיטאות והקים בו את מוזיאון בית לוחמי הגטאות להנצחת השואה, הגבורה והמרד. צוקרמן העיד במשפט אייכמן והקריא בו את המכתב האחרון שקיבל ממרדכי אנילביץ' מיום 23 באפריל 1943, בזמן הקרבות בגטו. כתביו על נושא הלחימה היהודית בגטאות יצאו בספרים לאחר מותו. המרכז הלימודי בבית לוחמי הגטאות הוקדש לזכר הזוג צביה ויצחק צוקרמן ונושא את שמם.

ב-1967 השתתפו הוא ואשתו צביה לובטקין בהקמת התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

בשנת 1981 הלך צוקרמן לעולמו, בגיל 66, ונקבר בקיבוצו, לוחמי הגטאות. בבית לוחמי הגטאות בקיבוצו קרוי על שמו "המרכז הלימודי ע"ש צביה ויצחק צוקרמן", המקיים סדנאות לימודיות.

היה אב לשמעון (1947) ויעל (1949).

נכדתו, רוני צוקרמן, היא האישה הראשונה שסיימה את קורס הטיס של חיל האוויר הישראלי במגמת קרב.‏.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A6%D7%95...