Wolfgang E. Pauli, Nobel Prize in Physics -1945 "for the discovery of the Exclusion Principle, also called the Pauli Principle".

Father: Wolfgang Joseph Pacheles. (b. 1869), (later changed to Pauli in 1898) received M.D., U. Prague and practiced in Vienna before leaving medicine for chemistry to eventually become full professor at U. Vienna where he became a major pioneering figure in colloid chemistry. Changed religious faiths from Jewish to Catholic in 1899 when he married daughter of editor of influential Vienna newspaper.

4/25/1900, Born, Vienna, Austria, oldest of two children. Recognized as an infant prodigy. Early schooling was in Vienna where he took his secondary education at the Dublingen Gymnasium excelling in math and physic and independently studied relativity. Graduated, 1918 with distinction. Submitted first paper on relativity before entering college. Shortly thereafter, submitted two more papers on same subject

Wolfgang Pauli was born on April 25th, 1900 in Vienna. He received his early education in Vienna before studying at the University of Munich under Arnold Sommerfeld. He obtained his doctor's degree in 1921 and spent a year at the University of Göttingen as assistant to Max Born and a further year with Niels Bohr at Copenhagen. The years 1923-1928 were spent as a lecturer at the University of Hamburg before his appointment as Professor of Theoretical Physics at the Federal Institute of Technology in Zurich. During 1935-1936, he was visiting Professor at the Institute for Advanced Study, Princeton, New Jersey and he had similar appointments at the University of Michigan (1931 and 1941) and Purdue University (1942). He was elected to the Chair of Theoretical Physics at Princeton in 1940 but he returned to Zurich at the end of World War II.

Pauli was outstanding among the brilliant mid-twentieth century school of physicists. He was recognized as one of the leaders when, barely out of his teens and still a student, he published a masterly exposition of the theory of relativity. His exclusion principle, which is often quoted bearing his name, crystallized the existing knowledge of atomic structure at the time it was postulated and it led to the recognition of the two-valued variable required to characterize the state of an electron. Pauli was the first to recognize the existence of the neutrino, an uncharged and massless particle which carries off energy in radioactive ß-disintegration; this came at the beginning of a great decade, prior to World War II, for his centre of research in theoretical physics at Zurich.

Pauli helped to lay the foundations of the quantum theory of fields and he participated actively in the great advances made in this domain around 1945. Earlier, he had further consolidated field theory by giving proof of the relationship between spin and"statistics" of elementary particles. He has written many articles on problems of theoretical physics, mostly quantum mechanics, in scientific journals of many countries; his Theory of Relativity appears in the Enzyklopaedie der Mathematischen Wissenschaften, Volume 5, Part 2 (1920), his Quantum Theory in Handbuch der Physik, Vol. 23 (1926), and his Principles of Wave Mechanics in Handbuch der Physik, Vol. 24 (1933).

Pauli was a Foreign Member of the Royal Society of London and a member of the Swiss Physical Society, the American Physical Society and the American Association for the Advancement of Science. He was awarded the Lorentz Medal in 1930.

Wolfgang Pauli married Franciska Bertram on April 4th, 1934. He died in Zurich on December 15th, 1958.

From Nobel Lectures, Physics 1942-1962, Elsevier Publishing Company, Amsterdam, 1964

This autobiography/biography was written at the time of the award and first published in the book series Les Prix Nobel. It was later edited and republished in Nobel Lectures. To cite this document, always state the source as shown above.

ולפגנג ארנסט פאולי

' (בגרמנית: Wolfgang Ernst Pauli; ‏25 באפריל 1900 - 15 בדצמבר 1958) היה פיזיקאי אוסטרי ממוצא יהודי, שנודע בעקבות עבודתו על תאוריית הספין, ובפרט עקב עקרון האיסור הנקרא על שמו. זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1945.

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 קריירה מדעית 3 ראו גם 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים קורות חיים פאולי נולד בווינה לוולפגנג יוזף פאולי ולברטה קאמילה שיץ (Schütz). שמו האמצעי ניתן לו על שם סנדקו הפיזיקאי ארנסט מאך. אביו של פאולי (שבמקור נקרא וולף פשלס), נולד למשפחה יהודית שמוצאה בפראג, אך המיר את דתו מיהדות לקתוליות זמן מועט לאחר נישואיו ב-1899. ברטה שיץ גודלה כקתולית על ידי אמה, אך אביה היה הסופר היהודי פרידריך שיץ. למרות שפאולי גודל כקתולי, בסופו של דבר עזבו הוא והוריו את הדת הקתולית. יש הרואים בפאולי דאיסט או לפחות מי שהיה קרוב להשקפה זו.[1][2]

פאולי נרשם ל"דובלינגר-גימנזיום" בווינה, שאותו סיים בהצטיינות ב-1918. חודשיים בלבד אחר כך פרסם את מאמרו הראשון, על תורת היחסות הכללית של איינשטיין. הוא נרשם לאוניברסיטת לודוויג-מקסימיליאן שבמינכן, שם עבד תחת ארנולד זומרפלד וקיבל תואר דוקטורט, ביולי 1921. התיזה שלו עסקה בתאוריה הקוונטית על מימן מולקולרי מיונן.

זומרפלד ביקש מפאולי לסקור את תורת היחסות לאנציקלופדיה גרמנית בשם "Encyklopaedie der mathematischen Wissenschaften". חודשיים לאחר קבלת הדוקטורט, סיים פאולי לכתוב את הערך, שהגיע לאורך של 237 עמודים. איינשטיין שיבח את העבודה, אשר פורסמה לאחר מכן כמונוגרפיה, והיא נחשבת עד היום כספר יסוד לנושא זה.

פאולי בילה שנה באוניברסיטת גטינגן כאסיסטנט של מקס בורן, ואת השנה שלאחר מכן במה שהפך למוסד נילס בוהר לפיזיקה תאורטית בקופנהגן. בין 1923 ל-1928 שימש כמרצה באוניברסיטת המבורג. בתקופה זו תרם רבות לפיתוח מכניקת הקוונטים, ובין השאר ניסח את עקרון האיסור שלו ואת התאוריה של הספין הלא-רלטיביסטי.

ב-1928 מונה פאולי למשרת פרופסור במכון הטכנולוגי של ציריך, שם התקדם משמעותית בעבודתו המדעית. כיהן גם כפרופסור-אורח באוניברסיטת מישיגן ב-1931, ובמכון למחקר מתקדם בפרינסטון ב-1935. הוא זכה במדליית לורנץ ב-1931.

במאי 1929 עזב פאולי את הכנסייה הקתולית. בדצמבר של אותה שנה נשא לאישה את קאתה מרגרט דפנר. נישואים לא מוצלחים אלו נגמרו בגירושין בתוך פחות משנה, ב-1930. ב-1934 הוא נישא בשנית, לפרנציסקה ברטראם, נישואים שארכו עד סוף ימיו; לזוג לא היו ילדים.

פאולי בצעירותו בראשית שנת 1931, זמן קצר לאחר גירושיו ומיד לאחר שפיתח את השערת הנייטרינו, עבר פאולי משבר נפשי חריף. הוא התייעץ עם הפסיכיאטר והפסיכותרפיסט קרל יונג, שגר, כמו פאולי, ליד ציריך. יונג החל לנתח את חלומותיו הארכיטיפיים, ופאולי הפך לאחד מתלמידיו הטובים של פסיכולוג המעמקים. בתוך זמן קצר החל פאולי לבחון בצורה מדעית את האפיסטמולוגיה של תורותיו של יונג, ותרם כך להבהרה ניכרת שלהן, בפרט בנוגע לעקרון הסינכרוניות. חלק גדול מן הדיונים הללו מתועדים בהתכתבויות בין פאולי ויונג, שפורסמו כיום בשם "Atom and Archetype" (אטום וארכיטיפ). ניתוח מפורט של 400 חלומות של פאולי על ידי יונג נמצא בספרו של יונג "פסיכולוגיה ואלכימיה".

האנשלוס, סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית ב-1938, הפך את פאולי לאזרח גרמני, מה שהקשה עליו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939. פאולי היגר לארצות הברית ב-1940, שם כיהן כפרופסור לפיזיקה תאורטית בפרינסטון. לאחר תום המלחמה קיבל אזרחות של ארצות הברית בטרם חזר לציריך, שהיה מקום מגוריו העיקרי עד סוף חייו.

ב-1945 קיבל פאולי פרס נובל לפיזיקה על "תרומתו המכרעת בגילויו של חוק טבע חדש ב-1925, עקרון האיסור של פאולי". הממליץ עליו לפרס היה איינשטיין.

ב-1958 זכה פאולי במדליית מקס פלאנק. באותה שנה חלה בסרטן הלבלב. הוא אושפז בבית חולים בציריך, בחדר מספר 137. פאולי, שהקדיש שנים רבות למחשבה מדוע קבוע המבנה העדין הוא דווקא המספר 1/137, ראה בכך אות כי לא ייצא משם בחיים. ואכן, הוא מת בחדר זה ב-15 בדצמבר 1958.

פאולי ביקר בישראל בספטמבר 1957 כאורח מכון ויצמן. הוא תואר בדבר כידיד ישראל[3].

אחד מתלמידיו הוא הישראלי פרופ' יגאל תלמי ממכון ויצמן ברחובות, וממקימי המחלקה לפיזיקה במוסד זה, אשר בהנחייתו עשה את הדוקטורט שלו.

קריירה מדעית

פאולי (במרכז) עם הפיזיקאים פול דיראק ורודולף פיירלס, 1953 פאולי תרם רבות כמדען, בפרט בנושא מכניקת הקוונטים. הוא לא פרסם מאמרים רבים, והעדיף התכתבויות ארוכות עם עמיתים (כגון בוהר והייזנברג, חבריו הקרובים). רבים מרעיונותיו ומסקנותיו לא פורסמו מעולם והופיעו רק במכתביו, אשר תכופות הועתקו והופצו בידי מכותביהם. ככל הנראה לפאולי לא היה אכפת שחלק גדול מעבודתו לא יוחס אליו. להלן יובאו חלק מן המסקנות שבכל זאת יוחסו אליו:

ב-1924 הציע פאולי דרגה קוואנטית חדשה, כדי לפתור אי-עקביויות בין ספקטרומים מולקולריים נצפים לבין מכניקת הקוונטים המתפתחת. הוא ניסח את עקרון האיסור שלו, ככל הנראה עבודתו החשובה ביותר, אשר קבעה ששני אלקטרונים לא יכולים להיות באותו מצב קוואנטי. רעיון הספין אשר פותח שנה לאחר מכן בידי ראלף קרוניג, גאורג אוהלנבק וסמואל גודסמית זיהה אותה דרגת חופש כספין של האלקטרון.

ב-1926, זמן קצר לאחר שהייזנברג פרסם את תאוריית המטריצה של מכניקת הקוונטים המודרנית, השתמש בה פאולי כדי להסיק את הספקטרום של אטום המימן, וכך עזר רבות לביסוס התאוריה.

ב-1927 הוא הציג את מטריצות פאולי, כבסיס לאופרטורים של הספין, ובכך פתר את התאוריה הלא-רלטיביסטית של הספין. יש האומרים כי זה היה מה שהשפיע על דיראק בפיתוחה של משוואת דיראק לאלקטרון הרלטיביסטי, על אף שדיראק טען כי הוא המציא את המטריצות הללו באופן בלתי-תלוי בפאולי. דיראק פיתח מטריצות דומות לאלו של פאולי, אך גדולות יותר, לטיפול ביישום רלטיביסטי של ספין פרמיוני.

ב-1930 העלה פאולי את בעיית קרינת הבתא. במכתב מ-4 בדצמבר הפותח במילים "גבירותיי ורבותיי הרדיואקטיביים" (לליזה מייטנר ועוד), הוא הציע את קיומו של חלקיק נייטרלי בעל מסה קטנה (לא יותר מאחוז אחד של מסת הפרוטון), על מנת להסביר את הספקטרום הרציף של קרינת הבתא. ב-1934 שילב אנריקו פרמי את החלקיק, שקרא לו "נייטרינו", כחלק מתאוריית קרינת הבתא שלו. חלקיק הנייטרינו נצפה אמפירית ב-1959.

ב-1940 הוכיח את משפט סטטיסטיקת הספין, הגורס כי חלקיקים בעלי ספין חצי-שלם הם פרמיונים, וחלקיקים בעלי ספין שלם הם בוזונים.

ראו גם עקרון האיסור של פאולי מטריצות פאולי קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולפגנג פאולי בוויקישיתוף חברים מספרים על פאולי , דבר, 23 בינואר 1959 פאולי וולפגנג , אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות .
וולפגנג פאולי , באתר פרס נובל (באנגלית) וולפגנג פאולי , באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה וולפגנג פאולי , באתר MacTutor (באנגלית) הערות שוליים

Charles Paul Enz (2002). No Time to Be Brief: A Scientific Biography of Wolfgang Pauli. Oxford University Press. ISBN 9780198564799. At the same time Pauli writes on 11 October 1957 to the science historian Shmuel Sambursky whom he had met on his trip to Israel (see Ref. [7], p. 964): 'In opposition to the monotheist religions – but in unison with the mysticism of all peoples, including the Jewish mysticism – I believe that the ultimate reality is not personal.'

Werner Heisenberg (2007). Physics and Philosophy: The Revolution in Modern Science. HarperCollins. עמ' 214–215. ISBN 9780061209192. Wolfgang shared my concern. ..."Einstein's conception is closer to mine. His God is somehow involved in the immutable laws of nature. Einstein has a feeling for the central order of things. He can detect it in the simplicity of natural laws. We may take it that he felt this simplicity very strongly and directly during his discovery of the theory of relativity. Admittedly, this is a far cry from the contents of religion. I don't believe Einstein is tied to any religious tradition, and I rather think the idea of a personal God is entirely foreign to him."

פרופ' ו. פאולי , דבר, 17 בדצמבר 1958 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%92%D7%A0%...

-----------------------------

Wolfgang E. Pauli, Nobel Prize in Physics -1945 "for the discovery of the Exclusion Principle, also called the Pauli Principle".

Father: Wolfgang Joseph Pacheles. (b. 1869), (later changed to Pauli in 1898) received M.D., U. Prague and practiced in Vienna before leaving medicine for chemistry to eventually become full professor at U. Vienna where he became a major pioneering figure in colloid chemistry. Changed religious faiths from Jewish to Catholic in 1899 when he married daughter of editor of influential Vienna newspaper.

4/25/1900, Born, Vienna, Austria, oldest of two children. Recognized as an infant prodigy. Early schooling was in Vienna where he took his secondary education at the Dublingen Gymnasium excelling in math and physic and independently studied relativity. Graduated, 1918 with distinction. Submitted first paper on relativity before entering college. Shortly thereafter, submitted two more papers on same subject

Wolfgang Pauli was born on April 25th, 1900 in Vienna. He received his early education in Vienna before studying at the University of Munich under Arnold Sommerfeld. He obtained his doctor's degree in 1921 and spent a year at the University of Göttingen as assistant to Max Born and a further year with Niels Bohr at Copenhagen. The years 1923-1928 were spent as a lecturer at the University of Hamburg before his appointment as Professor of Theoretical Physics at the Federal Institute of Technology in Zurich. During 1935-1936, he was visiting Professor at the Institute for Advanced Study, Princeton, New Jersey and he had similar appointments at the University of Michigan (1931 and 1941) and Purdue University (1942). He was elected to the Chair of Theoretical Physics at Princeton in 1940 but he returned to Zurich at the end of World War II.

Pauli was outstanding among the brilliant mid-twentieth century school of physicists. He was recognized as one of the leaders when, barely out of his teens and still a student, he published a masterly exposition of the theory of relativity. His exclusion principle, which is often quoted bearing his name, crystallized the existing knowledge of atomic structure at the time it was postulated and it led to the recognition of the two-valued variable required to characterize the state of an electron. Pauli was the first to recognize the existence of the neutrino, an uncharged and massless particle which carries off energy in radioactive ß-disintegration; this came at the beginning of a great decade, prior to World War II, for his centre of research in theoretical physics at Zurich.

Pauli helped to lay the foundations of the quantum theory of fields and he participated actively in the great advances made in this domain around 1945. Earlier, he had further consolidated field theory by giving proof of the relationship between spin and"statistics" of elementary particles. He has written many articles on problems of theoretical physics, mostly quantum mechanics, in scientific journals of many countries; his Theory of Relativity appears in the Enzyklopaedie der Mathematischen Wissenschaften, Volume 5, Part 2 (1920), his Quantum Theory in Handbuch der Physik, Vol. 23 (1926), and his Principles of Wave Mechanics in Handbuch der Physik, Vol. 24 (1933).

Pauli was a Foreign Member of the Royal Society of London and a member of the Swiss Physical Society, the American Physical Society and the American Association for the Advancement of Science. He was awarded the Lorentz Medal in 1930.

Wolfgang Pauli married Franciska Bertram on April 4th, 1934. He died in Zurich on December 15th, 1958.

From Nobel Lectures, Physics 1942-1962, Elsevier Publishing Company, Amsterdam, 1964

This autobiography/biography was written at the time of the award and first published in the book series Les Prix Nobel. It was later edited and republished in Nobel Lectures. To cite this document, always state the source as shown above.