R' DovBerish Meisels, A.B.D. Cracow and Warsaw

Rabbi Dov Berush Meisels was a Chief Rabbi of Kraków (Cracow) from 1832 and later, Chief Rabbi of Warsaw (from 1856). He was a political activist in the Austrian partition of Poland and (later) in the Russian partition. A vocal supporter of Polish-Jewish cooperation, he supported the cause of Polish independence, for which he was persecuted by the Russian government.

Biography Dow Ber Meisels was the son of Isaac in the Silesian town of Szczekociny, though his family came from Kraków's Jewish community; he also lived as a youth in Kamianets-Podilskyi, where his father was a rabbi. After marrying the daughter of the wealthy Solomon Bornstein of Wieliczka, he settled as a banker and rabbi in Kraków.[1] He supported the cause of Polish independence, providing weapons for the insurgents in the November Uprising; some sources even describe him as a Polish patriot or nationalist. In 1832 he would become Kraków's Chief Rabbi, though he was not recognized by the entire community, a considerable part of which adhered to his opponent, Saul Landau. He occupied the Kraków rabbinate for nearly a quarter of a century.

Meisels always took a conspicuous part in the civic life of his place of residence; and in the stormy times of 1846 (see Kraków Uprising) he was chosen one of the twelve senators of the Kraków city council. In 1848 he was elected, with the aid of Catholic votes, to represent the city in the provisional Austrian Reichsrath (Austrian parliament), meeting at Kremsier, Vienna. He took his seat among the radicals, and when the president expressed his surprise at seeing a rabbi seated on the "left," Meisels replied, "Juden haben keine Rechte" ("Jews have no right").

In 1856 Meisels became rabbi of Warsaw (in the Russian-ruled sector of Poland), where he soon won the respect and confidence of the entire population. In 1861, during the riots and excesses that preceded the January 1863 Uprising, he did all in his power to induce the Jews to sympathize with the Polish cause. He accompanied the Archbishop of Warsaw at the funeral of victims of the first disturbances and marched with Father Wyszyński at the head of a delegation to city hall. Later he was appointed by the Russian vice-regent a member of Warsaw's provisional municipal council; but he remained loyal to the Polish patriotic cause, which likely protected Warsaw's Jewish population by improving their relations with the Polish community.

For his support of Polish demonstrators, in 1861 he was arrested by the Russians and expelled from the city. Meisels was invited to settle in London; but in 1862 he was permitted to return to Warsaw, where he remained until his death. Meisels actively aided the Polish January 1863 Uprising, supporting it in his speeches and organizing financial aid for the insurgents. For this he was again expelled by the Russian authorities, this time for several years. After his return, he would be under constant supervision by the Russians.

He died in Warsaw on March 17, 1870. After his funeral, which turned into a large Polish-Jewish anti-Russian demonstration, the Russian government forbade obituaries of him to be printed.

Meisels was the author of novellæ on the Sefer ha-Miẓwot of Maimonides, which appeared together with the text as Ḥiddushe MaHaRDaM. One of his sons, Israel Meisels, was dayyan in Kraków and rabbi of Siedlce, Poland, from 1858 to 1867.

(Source: Wikipedia)

http://www.ics.uci.edu/~dan/genealogy/Krakow/Families/Bornstein.html

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27771&pgnum=24

http://www.zadikim.net/?p=2175

עברית הרב דוב בערוש מייזלס היה הרב הראשי של קרקוב מ-1832 והרב הראשי של ורשה מ-‏1856. היה פעיל פוליטית בגליציה (החלק של פולין שהיה בשליטת אוסטריה) ולאחר מכן בחלק של פולין שהיה בשליטת האימפריה הרוסית. הוא תמך בשיתוף פעולה של היהודים עם הפולנים והיה מהפעילים שתרמו למאבק לעצמאות פולין.

ביוגרפיה דוב בער מייזלס היה בנו של יצחק מייזלס. בילדותו גר דוב בביאלא פודולסק, שם כיהן אביו כרב. לאחר שנישא לביתו של שלמה בורנשטיין השתקע כבנקאי ורב בקרקוב. הוא תמך בעצמאות הפולנית בכך שתרם נשק למורדים במרד נובמבר בקרקוב. בשנת 1832 הפך לרב הראשי של קרקוב, אבל עדיין לא היה מוכר בקרב קהילת קרקוב כולה. חלק מיהודי קרקוב העריצו את יריבו, שאול לנדאו. הוא כבש את יהדות קרקוב למשך רבע מאה.

אחת הפעולות הראשונות שבה מייזלס התערב בחיי הציבור מתוך מספר הפעמים הרב שעשה זאת) היא בשנת 1845, שבה ביטל במחאה תוכניות עירוניות לבניית בניין שבעקבתיו ייהרס בית העלמין העתיק בקרקוב. מייזלס לקח חלק בולט בחיים האזרחיים של מקום מגוריו. ובכל הזמנים הסוערים של 1846 (מרד קרקוב) הוא נבחר כסנטור בגליציה, ובשנת 1848 נבחר לפרלמנט האוסטרי. בשנת 1856 הפך מייזלס הרב של ורשה, שהייתה בחלק שנשלט באותה תקופה על ידי האימפריה הרוסית, וזכה בכבוד מצד כלל האוכלוסייה בעיר. בשנת 1861, במהלך המהומות שקדמו למרד ינואר, עשה מייזלס כל שביכולתו כדי לגרום לתושבי ורשה (לא בהכרח היהודים) להזדהות ולקחת חלק בעצמאות הפולנית. הוא האמין שרק שיתוף פעולה בין יהודי פולין לתושבי פולין האחרים תוביל לעצמאות הפולנית. בנאומים שלו נהג להגיד ליהודים ולפולנים: "אנחנו שותפים לצרה, אך מטרתנו זהה". הוא גם תרם נשק שקנה בהיותו עשיר למורדים.

הרב דוב בער היה גם חבר ב"וועד לתרומות בהתנדבות למען יהודי פלסטין" ביחד עם יצחק מאיר אלטר ועוד.

בשנת 1861, אחרי המרד, הוא נעצר על ידי השלטון הרוסי וגורש מן העיר. הוא הוזמן להתיישב בלונדון. בשנת 1862 הורשה לחזור אל העיר, ושם נשאר עד יום מותו ב-1870. מייזלס סייע לעצמאות הפולנית תוך שכנוע יהודים ודתות אחרות לשתף פעולה כדי להגיע אל המטרה. הוא היה עשיר מאוד ותרם כסף ונשק למורדים ונחשב לאחד הסמלים החשובים של העצמאות הפולנית. בהלוויתו של הרב מייזלס השתתפו 40,000 מלווים.

בנו ישראל מייזלס היה הדיין של קרקוב והרב של שדליץ בפולין מ-1858 עד 1867. הוא מת בקרקוב ב-17 בנובמבר 1875, כשהיה בן 58. בנו השני של דוב בער, שלמה מייזלס, עבר לווינה.

חידושי המהד"ם חידושי מהרד"ם הוא ספר שכתב דוב בער מייזלס כחידוש ופירוש ל"ספר המצוות" שכתב הרמב"ם. לפי ההקדמה של הספר, אפשר להבין שאחרי שדוב בער מייזלס מת, בנו, ישראל מייזלס, השלים את עבודת אביו והוציא אותו לאור.

רחוב הרב מייזלס עד היום, ברובע היהודי בפולין, קיים רחוב ע"ש הרב מייזלס. לפני שהנהלת העיר החליטה לקרוא לרחוב על שמו, נקרא הרחוב רחוב קופיצקא.באותו רחוב גר הרב שנים רבות קודם לכן. בצדו המזרחי של הרחוב הייתה פעם חומה שמטרתה הייתה להגן על קזימיז' והיום היא כבר לא קיימת.

צאצאים כיום עדיין קיימים נצרים של דוב בער מייזלס. המשפחה התפצלה לשני חלקים: חלק אוסטרי וחלק פולני. החלק הפולני מקורו בישראל מייזלס שנשאר בפולין והחלק האוסטרי מקורו בשלמה מייזלס שעבר לוינה. החלק הפולני עבר לגרמניה וקיימים אנשים ממשפחת מייזלס בגרמניה שמקורם בהמבורדג. חלק מהצד הגרמני עלה לארץ וצאצאיו חיים בה עד היום וחלקו השני נספה בשואה. חלק מהצאצאים מענף הפולני הלכו לבלגיה לפני המלחמה. רובם נרצחו בשואה. משפחותם של הניצולים חיים בארה"ב עד היום.

(מקור: וויקיפדיה, שטעטל וירטואלי)

אבד"ק וורשה

רבי דוב בעריש מייזליש אב”ד ווארשא.

בן: רבי יצחק.

נפטר: ט”ו אדר א’ תר”ל.