
Immediate Family
-
wife
-
son
-
daughter
-
Privatechild
-
Privatechild
-
Privatechild
-
father
-
mother
-
sister
-
brother
About Mordechai Hacohen (עברית)
הרב מרדכי הכהן (כ"ג בכסלו תרס"ז, 10 בדצמבר 1906 - ה' באייר תשל"ב, 19 באפריל 1972) היה רב, סופר וחוקר, איש היישוב הישן בירושלים. אביהם של האחים שמואל אבידור הכהן, פינחס פלאי ומנחם הכהן.
נולד בעיר העתיקה בירושלים לחנוך חיים הכהן, בן למשפחה ירושלמית ותיקה שעלתה לישראל מרוסיה במאה ה-19. בילדותו למד בישיבת עץ חיים. נישא לרבקה, בתו היחידה של הרב אברהם צבי שור, שעלה מגליציה וכיהן כאב בית הדין של קהילת החסידים בירושלים (דודם, אחי-אמם, של הרב מאיר שפירא מלובלין והרב משה חיים לאו.) התגורר ב"בתי מונקץ'" שבשכונת מאה שערים. בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי גדולי רבני ירושלים, בהם הרב קוק והרב יוסף חיים זוננפלד.
למרות חינוכו השמרני כמסורת היישוב הישן בירושלים, גילה בצעירותו נטיות עצמאיות. לא נמנע מלהביע בגלוי תמיכה בציונות. מגיל צעיר נחשף לספרות כללית בשפות שונות, ובניגוד למקובל בקהילתו רכש השכלה כללית. ב-1924 היה מעשרת התלמידים הראשונים במכון למדעי יהדות של האוניברסיטה העברית. התנדב לגדוד העבודה ועסק בסלילת כבישים. בשנים הראשונות לאחר נישואיו עסק בהוראה ובניהול בית ספר. את ילדיו שלח למוסדות חינוך דתיים תיכוניים שבהם למדו גם לימודים כלליים.
את כל חייו הבוגרים הקדיש למחקר וכתיבה, ולמחייתו עבד כפקיד בכיר במשרד הדתות.
מפעלו הספרותי
מגיל צעיר גילה כשרון ספרותי ונטייה מחקרית. בשנות ה-40 ערך שבועון בשם "נרות שבת", תופעה מקורית ונועזת בימים ההם, ושיתף בכתיבתו את בניו - שמואל ופנחס. לימים יסדו הבנים את השבועון "פנים אל פנים" והוא פרסם בו מאמרים תורניים ומחקריים רבים. כמו כן פרסם מאמרי מחקר בבטאונה של הרבנות הצבאית "מחניים", שערך בנו מנחם הכהן.
בהיותו חובב מושבע של ארץ ישראל, הקיף הרב הכהן בכתיבתו ובמחקריו נושאים רבים הקשורים בארץ ובחידוש ההתיישבות בה. ב-1969 פרסם ספר על אבות רעיון חידוש יישוב ארץ ישראל. הוא חקר וכתב רבות על המקומות הקדושים, מערת המכפלה, הר הזיתים ועוד אתרים. חיבה מיוחדת גילה לכותל המערבי, וחלק ניכר מזמנו הקדיש לחקר הכותל וסביבתו והתמחה בתחום המקדש וגבולותיו. לאחר מלחמת ששת הימים הירבה לעסוק בהיבטיו השונים של הכותל, ושנה לאחר שחרורו פרסם את הספר "הכותל המערבי: מקורות ומסורות".
בשנות החמישים פרסם עלונים מיוחדים שהוקדשו לחגי ישראל, "דפים לחג", ובהם כתב רעיונות, הלכות ומנהגים הקשורים לחג. לפני כל חג היה משרד הדתות מוציא לאור את ה"דפים" המיוחדים לאותו חג ומפיץ אותם בתפוצה רבה בקרב הציבור הרחב.
אחד ממפעליו הספרותיים החשובים היה הוצאתו לאור, בשנת תשכ"ב (1962), של הספר הקדום "מדרש בראשית זוטא" מאת רבי שמואל בן נסים מסנות, בן המאה ה-12. הוא עמל בפענוח כתב היד, והוסיף לו הערות וציוני מקורות, וכמו כן כתב לו מבוא מקיף.
רק חלק מהיבול הספרותי של הכהן פורסם בחייו. לאחר מותו הוקם מכון יד רמ"ה, שהוציא לאור חלק ניכר מכתביו בנושאים שונים בתחומי היהדות והמחקר התורני.
משפחתו
שלושת בניו נחשבים כמי שירשו ממנו את הכשרון הספרותי, ולא פחות מכך - את האופי הנון-קונפורמיסטי ואת הגישה העצמאית ולעתים המתריסה. גם בתו, טובה וכטפוגל (גיתית הכהן), הייתה עיתונאית פעילה ב"פנים אל פנים", ולימים בשבועון "יום השישי", שבו ערכה את המדור לנשים, תחת שם העט ט. בת הרמה (ראשי תיבות: הרב מרדכי הכהן). שלוש בנותיו הנוספות - שרה, יהודית ואמרמה, הנשואה ליחזקאל פוגל.
בין נכדיו: הסופרת אמונה אלון ודיקן בית הספר למשפטים שערי משפט ד"ר אביעד הכהן. נינתו היא מרגלית הר שפי.
מספריו וחיבוריו
בית הכנסת: מאמרים ומסות בעריכת מרדכי הכהן תשט"ו (1955)
אגדת זה היום: לכבוד יום העצמאות לישראל, תשי"ז (1957)
אגדות היהודים (מאת לוי גינצבורג) בתרגומו ועריכתו של מרדכי הכהן, תשכ"ו (1966)[5]
אישים ותקופות, תשל"ז (1977)
בעיני חז"ל, תשל"ז (1977)
דפים למועדים: מקורות, הלכות ומנהגות - סוכות, פסח, שבועות, ימים נוראים, בין המצרים, חנוכה, ט"ו בשבט, תשי"ד-תשט"ז (1954 - 1956)
הלכות והליכות, תשל"ה (1975)
חידוש וחקר, תשל"ז (1977)
הבית והעלייה, תשל"ח (1978)
ישראל והזמנים, תשמ"א (1981)
הארץ הטובה, תשמ"ד (1984)
הכותל: קדושה, הלכה, מנהגים, תשמ"א (1981)
הכותל המערבי: מקורות ומסורות, תשכ"ח (1968)
המקומות הקדושים בארץ ישראל: תיאורים, תמונות ומפות, תשל"א (1971)
הר הזיתים במקורות ובמסורת ישראל תשכ"ב (1962)
זכר למצות הקהל: מסכת דברים ולקט מקורות תשי"ג (1953)
טהרת המשפחה בישראל, תשי"ט (1959)
יסודות היהדות תשל"ב (1972)
ליד המעיין, תש"נ (1990)
מבחר כתבים, תשל"ה (1975)
מדרש בראשית זוטא - יצא לאור בפעם הראשונה מתוך כתב-יד עם מבוא וציוני מקורות, תשכ"ב (1962)
מן התורה: מבחר לפרשיות השבוע, תשל"א (1971)
מקדש מעט, תשל"ה (1975)
מתקנות ומנהגות ירושלים, תש"ל (1970)
סדר ז’ אדר: מקורות, מנהגות, סליחות ותפילות תשכ"א (1961)
על הראשונים: אבות רעיון חידוש ישוב ארץ-ישראל, תשכ"ט (1969)[6]
על השבת בארצנו: קובץ מאמרים, תש"ט (1949)
על התורה: מבחר אמרים לפרשיות השבוע, תשט"ז (1956)
ערכי מידות בתורת הרמב"ם, תשט"ז (1956)
פרקי שואה, תש"י (1950)
רבי יוסף קארו, תשכ"ט (1969)
[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94]ממאמריו ומחקריו
אימוץ ילדים לפי ההלכה, סיני מח, תשכ"א (1961)
יהושע בן נון הכובש הראשון: אישיותו, מפעליו ותקנותיו - יובל המזרחי, עמ' נז-צג, תשי"ב (1952)
אמרו ובאמת אמרו - ספר היובל לרבי חנוך אלבק, עמ' 177-187, תשכ"ג (1963)
האם מותר לכהן ללמוד רפואה - "תורה שבעל פה" חלק ו, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ד (1964)
חינוך הבת לאור ההלכה - מחניים צח, תשכ"ה (1965)
מערת המכפלה במקורות ובמסורות - מחניים קטז, עמ' 125-106, תשכ"ח (1968)
על ארץ ישראל לגבולותיה - מחניים קכז, תשל"ב (1972)
שלום במלחמות ישראל לאור ההלכה - מחניים קכא עמ' 52-34, תשכ"ט (1969)
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%94...
Mordechai Hacohen's Timeline
1906 |
December 10, 1906
|
Jerusalem, Jerusalem District, Israel
|
|
1926 |
August 23, 1926
|
Jerusalem, Jerusalem District, Israel
|
|
1930 |
May 6, 1930
|
Jerusalem, Jerusalem District, Israel
|
|
1932 |
July 26, 1932
|
Jerusalem, Israel
|
|
1934 |
December 31, 1934
|
Jerusalem, Jerusalem District, Israel
|
|
1972 |
April 19, 1972
Age 65
|