Harav Yeshayahu Shapiro "Ha'admor Hachalutz"

הרב ישעיהו שפירא (י"א בשבט תרנ"א, 28 בינואר 1891 – ה' בסיוון תש"ה, 22 במאי 1945) היה מנהיג חסידי ציוני נלהב, ממנהיגי תנועת העבודה של הציונות הדתית. כונה "האדמו"ר החלוץ".

• ישעיהו שפירא Wikipedia Hebrew
• הרה״צ ר׳ ישןןיה שפירא זצ׳׳ל Hebrewbooks.org

----------------------------------------------------------

) המכונה "הרב החלוץ" או "האדמו"ר החלוץ" היה מנהיג חסידים, ציוני נלהב, ממנהיגי תנועת העבודה של הציונות הדתית. נולד בשנת 1891 בפולין, לחנה ברכה והאדמו"ר אלימלך שפירא מגרודזיסק. התייתם מאביו בגיל צעיר, וגדל אצל סבו (אב אימו) - האדמו"ר חיים שמואל מחאנטשין, שהיה ידוע כאוהב ארץ ישראל. בשנת 1914 עלה לבדו לארץ ישראל, אך גורש חזרה לפולין עקב נתינותו הרוסית מלחמת העולם הראשונה.

ב-1917 היה ממייסדי תנועת "המזרחי" בפולין. פעל והטיף בקרב הציבור החסידי לעליה לארץ ישראל. בעידודו הוקמו בפולין שלוש קבוצות חסידיות להתיישבות בארץ. שתיים מקבוצות אלו הקימו מאוחר יותר את "כפר חסידים" והשלישית את כפר אתא. שפירא עלה שנית לבדו לארץ בשנת 1920 וחי לבדו בארץ עד 1924 עקב התנגדותו של חותנו לעליית המשפחה. היה בין מייסדי תנועת "הפועל המזרחי", ואף עמד בראש התנועה כמה שנים. כמו כן עמד בראש המוסד הבנקאי "זרובבל" שהיה הגוף המרכזי שנתן אשראי לקואופרציות בארץ. תמך בקבוצות ההתיישבות של תנועת הפועל המזרחי, ובמאבק כנגד ההסתדרות שלא ראתה את ההתארגנות הנפרדת בעין יפה.

כשהגיע לגיל 51 החליט לממש את שאיפתו להיות עובד אדמת ארץ ישראל, מכר את נכסיו, עזב את הבנק ואת תפקידיו הציבוריים, ובשנת תש"ג התיישב במושב הדתי כפר פינס, שם עסק בחקלאות. בכפר פינס הפך ביתו למרכז לעליה לרגל, של קהל אוהדיו, והרב שפירא היה עורך "שולחן", כמנהג האדמורי"ם, ומלהיב את שומעיו בניגונים חסידיים, מהם פרי יצירתו.

עם קבלת הידיעות על היקף השואה באירופה, והירצחם של אחיו, ובמיוחד אחיו האהוב האדמו"ר קלונימוס קלמיש שפירא, וכל בני משפחתו, הידרדר מצב בריאותו, ובערב חג השבועות ה'תש"ה (1945) נפטר בירושלים, והובא לקבורה בבית הקברות בהר הזיתים.

בנו הרב אלימלך שפירא, היה לימים האדמו"ר לחסידי גרודזיסק-מפיאצסנה. בנו, יוסף (יוסק'ה) שפירא כיהן לימים כשר מטעם המפד"ל.

הרב ישעיהו שפירא המכונה "הרב החלוץ" או "האדמו"ר החלוץ" היה מנהיג חסידים, ציוני נלהב, ממנהיגי תנועת העבודה של הציונות הדתית. נולד בשנת 1891 בפולין, לחנה ברכה והאדמו"ר אלימלך שפירא מגרודזיסק. התייתם מאביו בגיל צעיר, וגדל אצל סבו (אב אימו) - האדמו"ר חיים שמואל מחאנטשין, שהיה ידוע כאוהב ארץ ישראל. בשנת 1914 עלה לבדו לארץ ישראל, אך גורש חזרה לפולין עקב נתינותו הרוסית מלחמת העולם הראשונה.

ב-1917 היה ממייסדי תנועת "המזרחי" בפולין. פעל והטיף בקרב הציבור החסידי לעליה לארץ ישראל. בעידודו הוקמו בפולין שלוש קבוצות חסידיות להתיישבות בארץ. שתיים מקבוצות אלו הקימו מאוחר יותר את "כפר חסידים" והשלישית את כפר אתא. שפירא עלה שנית לבדו לארץ בשנת 1920 וחי לבדו בארץ עד 1924 עקב התנגדותו של חותנו לעליית המשפחה. היה בין מייסדי תנועת "הפועל המזרחי", ואף עמד בראש התנועה כמה שנים. כמו כן עמד בראש המוסד הבנקאי "זרובבל" שהיה הגוף המרכזי שנתן אשראי לקואופרציות בארץ. תמך בקבוצות ההתיישבות של תנועת הפועל המזרחי, ובמאבק כנגד ההסתדרות שלא ראתה את ההתארגנות הנפרדת בעין יפה.

כשהגיע לגיל 51 החליט לממש את שאיפתו להיות עובד אדמת ארץ ישראל, מכר את נכסיו, עזב את הבנק ואת תפקידיו הציבוריים, ובשנת תש"ג התיישב במושב הדתי כפר פינס, שם עסק בחקלאות. בכפר פינס הפך ביתו למרכז לעליה לרגל, של קהל אוהדיו, והרב שפירא היה עורך "שולחן", כמנהג האדמורי"ם, ומלהיב את שומעיו בניגונים חסידיים, מהם פרי יצירתו.

הרב ישעיהו שפירא

נולד בגרודזיסק, פלך וארשה (פולץ), י"א שבט תרנ"א (1891) לאביו האדמור ר' אלימלך מלוזנסק (מצאצאי רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין", רבי ישראל מקוז'ניץ, מאבות החסידות בפולין, שלשלת היוחסין של המשפחה נמשכת עד לדוד המלך), ולאמו חנה ברכה בת ר' חיים שמואל מחאנצ'ין (גם הוא מגזע גדולי החסידות) היה בן זקונים לאביו, שנשא לעת זקנה את אשתו השניה אחרי שמתו עליו כל צאצאיו מאשתו הראשונה ונולדו לו שני בנים: ר' קלונימוס קלמש הי"ד (האדמו"ר מפיאסצ'נה, שנוסף על גדולתו בתורה ובחסידות, היה ידוע כמחנך בעל השפעה למבוגרים ולנוער, נספה בידי הנאצים) ואותו (נקרא על שם השל"ה הקדוש ר' ישעיה הורביץ, שהיה מאבות משפחתו). בן שנה נתיתם מאביו ונתחנך בהדרכת אביאמו בתורה ובחסידות, ולדרישת הסבא למד אף שירה ונגינה בכנור כ"אמצעים נחוצים לעבודת הבורא". ספג בבית סבא את האהבה לארץ-ישראל משחר ילדותו ואת הענוה ויתר המדות התרומיות. התרגל מבחרותו בעבודות גופניות לשם הכשרה לחיי עבודה בארץ-ישראל, אם כי היה מוקף חיבה והערצה של המוני החסידים שהשתוקקו לראותו יושב בראשם על כסא אביו.

נשא לאשה את חיה שרה בת ר' נתן הכהן רבינוביץ . האדמו"ר מקרימילוב, ע"י זבירצ'ה, פלך פיטריקוב. נכד בעל "תפארת שלמה" מראדומסק. ישב שנים אחדות בבית חותנו ועסק בתורה ובחסידות. הוצעה לו משרת רבנות במוקטוב שליד וארשה ונבחר ברוב קולות, אך סירב לקבל את המשרה, כי עיניו ולבו היו לארץישראל.

קבל מאת הממשלה הפולנית את זכות המונופולין למכירת משקאות חריפים, אבל לא נצל אותה לרגל שאיפותיו לעליה לארץ.

הופעתו האקטיבית בתנועה הציונית, גרמה לידי מהפכה נפשית בחוגי החסידים בפולין ביחס לא"י.

באביב תרע"ד עלה ארצה לראותה ולהתענין בדבר השתקעות קבועה בה, אך משנתסבך המצב הבינלאומי לסכנת מלחמת-עולם בעקב רצח יורש-העצר האוסטרי בסאראייבו (28.6.14), מיהר לחזור לפולין לבל ישאר מנותק ממשפחתו.

בימי מלחמת-העולם הראשונה, בתרע"ז, השתתף ביסוד תנועת "המזרחי" בפולין ובועידת היסוד נאם בעברית על חובת היהודים נאמני התורה להעמיד את ציון וא"י במרכז התענינותם, לחסל את עסקיהם בהקדם ולעלות ארצה, להשתתף בבנינה ולהשפיע בכך על קביעת דמות הישוב ברוח המסורת.

בסוף תר"פ, עלה ארצה על אף התנגדות אשתו וחותנו. נתמנה למנהל מחלקת העליה ולשכת העבודה של מרכז המזרחי בירושלים. עזר לחלוצים הדתיים ולבני הארץ הצעירים להתארגן לעבודה ולהתנחלות

חקלאית, ובכלל עזר בעצה, בהדרכה ובעידוד לעולים שפנו אליו. ארגן פלוגה בת 120 פועלים דתיים לבצע בקבלנות מטעם לשכת-העבודה של המזרחי את סלילת כביש ראש פנה - טבחה, ואח"כ קבוצת חמשים פועלים לניקוי בריכות שלמה, ובעבודה זו השתתף גם הוא כאחד הפועלים, ותוך כך עורר ורענן את חבריו בשיחות של ציונות חסידית, זמירות ודברי-תורה. פעל למען ארגון הפועלים הדתיים בנקודות שונות בארץ. השתתף ביסוד "הפועל המזרחי" (בחדרו בירושלים נוסד התא הארגוני הראשון שלה) ונבחר למרכז ולועד הפועל שלו. השתתף בארגון קבוצה להתנחלות בכפר אוריה וקבוצה לעבודה בגידול טבק בהר כנען. ביקר במקומות העבודה של הפועלים הדתיים בנקודות שונות בארץ, וכדרך האדמו"רים הכניס בהם התלהבות, אהבת הארץ ואומץ לשאת את חבלי הקליטה ולהתגבר על מכשולים, ומשעלה האדמו"ר הציוני ר' חיים-מאיר-יחיאל שפירא מדרוהוביטש, קרובו של ר' ישעיהו, והתישב בקצה שכונת הבוכארים בירושלים, היה כבן-ביתו ושניהם השפיעו על היהדות החרדית בירושלים ובארץ ברוח הציונות החסידות.

אחרי פטירת הרבי מדרוהוביטש בל' ניסן תרפ"ד יצא ר' ישעיהו לפולין בשליחות תעמולה בין החסידים ולהביא את משפחתו ארצה. בהופעותיו בחצרות האדמו"רים ובחבורות החסידים עשה נפשות רבות לציון ואת הכיסופים לארץ-ישראל שבלבות החסידים עורר להגשמה בפועל. בהשפעתו ובעזרתו נתארגנו שתי חבורות של חסידים להתנחלות בארץ בראשות רבותיהם הצעירים : ר' יחזקאל טויב מיבלונה ור' ישראל אליעזרהופשטיין מקוזניץ (מצאצאי המגיד ר' ישראל מקוזניץ בעל הספרים "אוהב ישראל" ו"עבודת ישראל"). שתי החבורות עלו ארצה, רכשו קרקע בעמק יזרעאל בעזרתו והקימו מושבים: חסידי יאבלונה את "נחלת יעקב" וחסידי קוז'ניץ את "עבודת ישראל", שנתמזגו אח"כ למושב "כפר חסידים" בהשתתפות מתנחלים מהפועל המזרחי, וכן עלתה חבורה אחרת של חסידים, שהניחה את היסוד לכפר-אתא, - עזר לכולם בחומר וברוח להתבססותם ולהשתרשותם בארץ בגוף ובנפש.

נסע כמה פעמים בשליחות הקה"ק לארצות אירופה ולאמריקה בחוגי היהדות החרדית והקסים גם יהודים לא-חרדים.

פרסם מאמרים בעתוני המזרחי והפועל המזרחי ובעתונות הכללית בעניני השעה, רשמי-מסע, הערכות על אישים, בקורת על ספרים וכו', ומתרפ"ז ואילך השתתף בעריכת הירחון החרדי "ההד" בהוצאת מרכזי התעמולה של הקה"ק וקרן היסוד.

מתוך צורך ורצון עז לעזור להתבססותם של יהודים בארץ אף בעניני כלכלה בעיר ובכפר התמסר ללימוד הבעיות הכלכליות של הישוב, כתב מאמרים כלכליים והקדיש זמן לעסקנות בקואופרציה האשראית, ובשנת תרצג נתמנה למנהל בנק "זרובבל" (הבנק המרכזי של מוסדות הקואופרציה האשראית בארץ) ופעל בהצלחה למען גידולו והתפתחותו. בו בזמן המשיך לעסוק בתורה, בחסידות ובעניני צבור הפועלים הדתיים ובעניני כלל הצבור ובנין הארץ. וכמו בחוגי החסידים כך גם בחוגי אנשי הבנקים והלקוחות נתחבב על כל יודעיו אף כבנקאי עניו והשתדל לעזור בכל דבר במיטב היכולת והרצון הטוב.

אך הוא עצמו לא היה מרוצה בעמדתו המכובדת, כי לעולם לא הרפה משאיפתו, להיות לאיש-האדמה כיתר החלוצים. בגלל פטירת אשתו (ביום כ"ו טבת תרפ"ז) הוכרח להשאר בעיר ולגדל את ילדיו. אח"כ נשא לאשה את טובה בת הרב ישראל פרידמן , האדמו"ר מבויאן.

סוף-סוף השתחרר בחורף תש"ג ממשרתו בבנק ויצא להתישבות בכפר-פינס. הסתגל במהרה לעבודה בענפי-משק שונים. עבד כיתר האכרים וקבע עתים לתורה, ולפעמים היה נוסע לישיבות בעניני צבור בעיר וממהר לחזור אל עבודתו בכפר, ורבים מחברי הפועל המזרחי היו נוסעים אליו לשבתות, כמו לאדמו"ר, לקבל ממנו השפעה רוחנית.

השמועות הרעות, הרציחות ההמוניות של יהדות פולין ועל השמדת בני משפחתו ואחיו הרבי מפיאסצ'נה בפולין תחת השלטון הנאצי מוטטו את בריאותו. חלה ונפל למשכב. נסע לירושלים לבית החולים ויצא לנוח בבית גיסו הרב חנוך בורנשטיין בשכונת בית וגן, ושם נפטר ביום ה' סיון (ערב שבועות) תש"ה ובו ביום נקבר בהר הזיתים.

צאצאיו: אסתר אשת האדריכל יהושע הוברלנד (ארה"ב), אלימלך, רבקה אשת ישראל יונגסטר, שמואל,יוסף (חבר משק עין-צורית בהרי חברון). בתש"ו הופיעה בהוצאת ההנהלה הארצית לארגון בני-עקיבא בא"י - חוברת "ר' ישעיהו שפירא, פרקי חיים", שחוברה ע"י ש. דניאל.

מוסדות לזכרו:

בית הכנסת בכפר פינס (שיזם לבנותו על שם אחיו האדמו"ר קלונימוס מפיאסצנה שנספה על קדוש השם בידי הנאצים - ולא זכה לסיימו).

בית ישעיהו בתל-אביב.

בית כנסת, ספריה תורנית, ת"ת, בית טבילה ומועדון לנוער הדתי. ע"י סניף הפועל המזרחי בת"א.

בית מדרש של מדריכי בני-עקיבא ובית התנועה בכפר פינס.

בית הפועל המזרחי בכפר עטה.

GEDCOM Source

@R-2146251968@ Ancestry Family Trees Online publication - Provo, UT, USA: Ancestry.com. Original data: Family Tree files submitted by Ancestry members. This information comes from 1 or more individual Ancestry Family Tree files. This source citation points you to a current version of those files. Note: The owners of these tree files may have removed or changed information since this source citation was created.

GEDCOM Source

Ancestry Family Tree http://trees.ancestry.com/pt/AMTCitationRedir.aspx?tid=5429385&pid=...

GEDCOM Source

@R-2146251968@ Ancestry Family Trees Online publication - Provo, UT, USA: Ancestry.com. Original data: Family Tree files submitted by Ancestry members. This information comes from 1 or more individual Ancestry Family Tree files. This source citation points you to a current version of those files. Note: The owners of these tree files may have removed or changed information since this source citation was created.

GEDCOM Source

Ancestry Family Tree http://trees.ancestry.com/pt/AMTCitationRedir.aspx?tid=5429385&pid=...

Was the first cousin of his wife's second husband.

הרב ישעיהו שפירא (1891 - 1945) המכונה "הרב החלוץ" או "האדמו"ר החלוץ" היה מנהיג חסידים, ציוני נלהב, ממנהיגי תנועת העבודה של הציונות הדתית. נולד בשנת 1891 בפולין, לחנה ברכה והאדמו"ר אלימלך שפירא מגרודזיסק. התייתם מאביו בגיל צעיר, וגדל אצל סבו (אב אימו) - האדמו"ר חיים שמואל מחאנטשין, שהיה ידוע כאוהב ארץ ישראל. בשנת 1914 עלה לבדו לארץ ישראל, אך גורש חזרה לפולין עקב נתינותו הרוסית מלחמת העולם הראשונה.

ב-1917 היה ממייסדי תנועת "המזרחי" בפולין. פעל והטיף בקרב הציבור החסידי לעליה לארץ ישראל. בעידודו הוקמו בפולין שלוש קבוצות חסידיות להתיישבות בארץ. שתיים מקבוצות אלו הקימו מאוחר יותר את "כפר חסידים" והשלישית את כפר אתא. שפירא עלה שנית לבדו לארץ בשנת 1920 וחי לבדו בארץ עד 1924 עקב התנגדותו של חותנו לעליית המשפחה. היה בין מייסדי תנועת "הפועל המזרחי", ואף עמד בראש התנועה כמה שנים. כמו כן עמד בראש המוסד הבנקאי "זרובבל" שהיה הגוף המרכזי שנתן אשראי לקואופרציות בארץ. תמך בקבוצות ההתיישבות של תנועת הפועל המזרחי, ובמאבק כנגד ההסתדרות שלא ראתה את ההתארגנות הנפרדת בעין יפה.

כשהגיע לגיל 51 החליט לממש את שאיפתו להיות עובד אדמת ארץ ישראל, מכר את נכסיו, עזב את הבנק ואת תפקידיו הציבוריים, ובשנת תש"ג התיישב במושב הדתי כפר פינס, שם עסק בחקלאות. בכפר פינס הפך ביתו למרכז לעליה לרגל, של קהל אוהדיו, והרב שפירא היה עורך "שולחן", כמנהג האדמורי"ם, ומלהיב את שומעיו בניגונים חסידיים, מהם פרי יצירתו.

עם קבלת הידיעות על היקף השואה באירופה, והירצחם של אחיו, ובמיוחד אחיו האהוב האדמו"ר קלונימוס קלמיש שפירא, וכל בני משפחתו, הידרדר מצב בריאותו, ובערב חג השבועות ה'תש"ה (1945) נפטר בירושלים, והובא לקבורה בבית הקברות בהר הזיתים.

בנו הרב אלימלך שפירא, היה לימים האדמו"ר לחסידי גרודזיסק-מפיאצסנה. בנו, יוסף (יוסק'ה) שפירא כיהן לימים כשר מטעם המפד"ל.

הרב ישעיהו שפירא המכונה "הרב החלוץ" או "האדמו"ר החלוץ" היה מנהיג חסידים, ציוני נלהב, ממנהיגי תנועת העבודה של הציונות הדתית. נולד בשנת 1891 בפולין, לחנה ברכה והאדמו"ר אלימלך שפירא מגרודזיסק. התייתם מאביו בגיל צעיר, וגדל אצל סבו (אב אימו) - האדמו"ר חיים שמואל מחאנטשין, שהיה ידוע כאוהב ארץ ישראל. בשנת 1914 עלה לבדו לארץ ישראל, אך גורש חזרה לפולין עקב נתינותו הרוסית מלחמת העולם הראשונה.

ב-1917 היה ממייסדי תנועת "המזרחי" בפולין. פעל והטיף בקרב הציבור החסידי לעליה לארץ ישראל. בעידודו הוקמו בפולין שלוש קבוצות חסידיות להתיישבות בארץ. שתיים מקבוצות אלו הקימו מאוחר יותר את "כפר חסידים" והשלישית את כפר אתא. שפירא עלה שנית לבדו לארץ בשנת 1920 וחי לבדו בארץ עד 1924 עקב התנגדותו של חותנו לעליית המשפחה. היה בין מייסדי תנועת "הפועל המזרחי", ואף עמד בראש התנועה כמה שנים. כמו כן עמד בראש המוסד הבנקאי "זרובבל" שהיה הגוף המרכזי שנתן אשראי לקואופרציות בארץ. תמך בקבוצות ההתיישבות של תנועת הפועל המזרחי, ובמאבק כנגד ההסתדרות שלא ראתה את ההתארגנות הנפרדת בעין יפה.

כשהגיע לגיל 51 החליט לממש את שאיפתו להיות עובד אדמת ארץ ישראל, מכר את נכסיו, עזב את הבנק ואת תפקידיו הציבוריים, ובשנת תש"ג התיישב במושב הדתי כפר פינס, שם עסק בחקלאות. בכפר פינס הפך ביתו למרכז לעליה לרגל, של קהל אוהדיו, והרב שפירא היה עורך "שולחן", כמנהג האדמורי"ם, ומלהיב את שומעיו בניגונים חסידיים, מהם פרי יצירתו.

הרב ישעיהו שפירא

נולד בגרודזיסק, פלך וארשה (פולץ), י"א שבט תרנ"א (1891) לאביו האדמור ר' אלימלך מלוזנסק (מצאצאי רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין", רבי ישראל מקוז'ניץ, מאבות החסידות בפולין, שלשלת היוחסין של המשפחה נמשכת עד לדוד המלך), ולאמו חנה ברכה בת ר' חיים שמואל מחאנצ'ין (גם הוא מגזע גדולי החסידות) היה בן זקונים לאביו, שנשא לעת זקנה את אשתו השניה אחרי שמתו עליו כל צאצאיו מאשתו הראשונה ונולדו לו שני בנים: ר' קלונימוס קלמש הי"ד (האדמו"ר מפיאסצ'נה, שנוסף על גדולתו בתורה ובחסידות, היה ידוע כמחנך בעל השפעה למבוגרים ולנוער, נספה בידי הנאצים) ואותו (נקרא על שם השל"ה הקדוש ר' ישעיה הורביץ, שהיה מאבות משפחתו). בן שנה נתיתם מאביו ונתחנך בהדרכת אביאמו בתורה ובחסידות, ולדרישת הסבא למד אף שירה ונגינה בכנור כ"אמצעים נחוצים לעבודת הבורא". ספג בבית סבא את האהבה לארץ-ישראל משחר ילדותו ואת הענוה ויתר המדות התרומיות. התרגל מבחרותו בעבודות גופניות לשם הכשרה לחיי עבודה בארץ-ישראל, אם כי היה מוקף חיבה והערצה של המוני החסידים שהשתוקקו לראותו יושב בראשם על כסא אביו.

נשא לאשה את חיה שרה בת ר' נתן הכהן רבינוביץ . האדמו"ר מקרימילוב, ע"י זבירצ'ה, פלך פיטריקוב. נכד בעל "תפארת שלמה" מראדומסק. ישב שנים אחדות בבית חותנו ועסק בתורה ובחסידות. הוצעה לו משרת רבנות במוקטוב שליד וארשה ונבחר ברוב קולות, אך סירב לקבל את המשרה, כי עיניו ולבו היו לארץישראל.

קבל מאת הממשלה הפולנית את זכות המונופולין למכירת משקאות חריפים, אבל לא נצל אותה לרגל שאיפותיו לעליה לארץ.

הופעתו האקטיבית בתנועה הציונית, גרמה לידי מהפכה נפשית בחוגי החסידים בפולין ביחס לא"י.

באביב תרע"ד עלה ארצה לראותה ולהתענין בדבר השתקעות קבועה בה, אך משנתסבך המצב הבינלאומי לסכנת מלחמת-עולם בעקב רצח יורש-העצר האוסטרי בסאראייבו (28.6.14), מיהר לחזור לפולין לבל ישאר מנותק ממשפחתו.

בימי מלחמת-העולם הראשונה, בתרע"ז, השתתף ביסוד תנועת "המזרחי" בפולין ובועידת היסוד נאם בעברית על חובת היהודים נאמני התורה להעמיד את ציון וא"י במרכז התענינותם, לחסל את עסקיהם בהקדם ולעלות ארצה, להשתתף בבנינה ולהשפיע בכך על קביעת דמות הישוב ברוח המסורת.

בסוף תר"פ, עלה ארצה על אף התנגדות אשתו וחותנו. נתמנה למנהל מחלקת העליה ולשכת העבודה של מרכז המזרחי בירושלים. עזר לחלוצים הדתיים ולבני הארץ הצעירים להתארגן לעבודה ולהתנחלות

חקלאית, ובכלל עזר בעצה, בהדרכה ובעידוד לעולים שפנו אליו. ארגן פלוגה בת 120 פועלים דתיים לבצע בקבלנות מטעם לשכת-העבודה של המזרחי את סלילת כביש ראש פנה - טבחה, ואח"כ קבוצת חמשים פועלים לניקוי בריכות שלמה, ובעבודה זו השתתף גם הוא כאחד הפועלים, ותוך כך עורר ורענן את חבריו בשיחות של ציונות חסידית, זמירות ודברי-תורה. פעל למען ארגון הפועלים הדתיים בנקודות שונות בארץ. השתתף ביסוד "הפועל המזרחי" (בחדרו בירושלים נוסד התא הארגוני הראשון שלה) ונבחר למרכז ולועד הפועל שלו. השתתף בארגון קבוצה להתנחלות בכפר אוריה וקבוצה לעבודה בגידול טבק בהר כנען. ביקר במקומות העבודה של הפועלים הדתיים בנקודות שונות בארץ, וכדרך האדמו"רים הכניס בהם התלהבות, אהבת הארץ ואומץ לשאת את חבלי הקליטה ולהתגבר על מכשולים, ומשעלה האדמו"ר הציוני ר' חיים-מאיר-יחיאל שפירא מדרוהוביטש, קרובו של ר' ישעיהו, והתישב בקצה שכונת הבוכארים בירושלים, היה כבן-ביתו ושניהם השפיעו על היהדות החרדית בירושלים ובארץ ברוח הציונות החסידות.

אחרי פטירת הרבי מדרוהוביטש בל' ניסן תרפ"ד יצא ר' ישעיהו לפולין בשליחות תעמולה בין החסידים ולהביא את משפחתו ארצה. בהופעותיו בחצרות האדמו"רים ובחבורות החסידים עשה נפשות רבות לציון ואת הכיסופים לארץ-ישראל שבלבות החסידים עורר להגשמה בפועל. בהשפעתו ובעזרתו נתארגנו שתי חבורות של חסידים להתנחלות בארץ בראשות רבותיהם הצעירים : ר' יחזקאל טויב מיבלונה ור' ישראל אליעזרהופשטיין מקוזניץ (מצאצאי המגיד ר' ישראל מקוזניץ בעל הספרים "אוהב ישראל" ו"עבודת ישראל"). שתי החבורות עלו ארצה, רכשו קרקע בעמק יזרעאל בעזרתו והקימו מושבים: חסידי יאבלונה את "נחלת יעקב" וחסידי קוז'ניץ את "עבודת ישראל", שנתמזגו אח"כ למושב "כפר חסידים" בהשתתפות מתנחלים מהפועל המזרחי, וכן עלתה חבורה אחרת של חסידים, שהניחה את היסוד לכפר-אתא, - עזר לכולם בחומר וברוח להתבססותם ולהשתרשותם בארץ בגוף ובנפש.

נסע כמה פעמים בשליחות הקה"ק לארצות אירופה ולאמריקה בחוגי היהדות החרדית והקסים גם יהודים לא-חרדים.

פרסם מאמרים בעתוני המזרחי והפועל המזרחי ובעתונות הכללית בעניני השעה, רשמי-מסע, הערכות על אישים, בקורת על ספרים וכו', ומתרפ"ז ואילך השתתף בעריכת הירחון החרדי "ההד" בהוצאת מרכזי התעמולה של הקה"ק וקרן היסוד.

מתוך צורך ורצון עז לעזור להתבססותם של יהודים בארץ אף בעניני כלכלה בעיר ובכפר התמסר ללימוד הבעיות הכלכליות של הישוב, כתב מאמרים כלכליים והקדיש זמן לעסקנות בקואופרציה האשראית, ובשנת תרצג נתמנה למנהל בנק "זרובבל" (הבנק המרכזי של מוסדות הקואופרציה האשראית בארץ) ופעל בהצלחה למען גידולו והתפתחותו. בו בזמן המשיך לעסוק בתורה, בחסידות ובעניני צבור הפועלים הדתיים ובעניני כלל הצבור ובנין הארץ. וכמו בחוגי החסידים כך גם בחוגי אנשי הבנקים והלקוחות נתחבב על כל יודעיו אף כבנקאי עניו והשתדל לעזור בכל דבר במיטב היכולת והרצון הטוב.

אך הוא עצמו לא היה מרוצה בעמדתו המכובדת, כי לעולם לא הרפה משאיפתו, להיות לאיש-האדמה כיתר החלוצים. בגלל פטירת אשתו (ביום כ"ו טבת תרפ"ז) הוכרח להשאר בעיר ולגדל את ילדיו. אח"כ נשא לאשה את טובה בת הרב ישראל פרידמן , האדמו"ר מבויאן.

סוף-סוף השתחרר בחורף תש"ג ממשרתו בבנק ויצא להתישבות בכפר-פינס. הסתגל במהרה לעבודה בענפי-משק שונים. עבד כיתר האכרים וקבע עתים לתורה, ולפעמים היה נוסע לישיבות בעניני צבור בעיר וממהר לחזור אל עבודתו בכפר, ורבים מחברי הפועל המזרחי היו נוסעים אליו לשבתות, כמו לאדמו"ר, לקבל ממנו השפעה רוחנית.

השמועות הרעות, הרציחות ההמוניות של יהדות פולין ועל השמדת בני משפחתו ואחיו הרבי מפיאסצ'נה בפולין תחת השלטון הנאצי מוטטו את בריאותו. חלה ונפל למשכב. נסע לירושלים לבית החולים ויצא לנוח בבית גיסו הרב חנוך בורנשטיין בשכונת בית וגן, ושם נפטר ביום ה' סיון (ערב שבועות) תש"ה ובו ביום נקבר בהר הזיתים.

צאצאיו: אסתר אשת האדריכל יהושע הוברלנד (ארה"ב), אלימלך, רבקה אשת ישראל יונגסטר, שמואל,יוסף (חבר משק עין-צורית בהרי חברון). בתש"ו הופיעה בהוצאת ההנהלה הארצית לארגון בני-עקיבא בא"י - חוברת "ר' ישעיהו שפירא, פרקי חיים", שחוברה ע"י ש. דניאל.

מוסדות לזכרו:

בית הכנסת בכפר פינס (שיזם לבנותו על שם אחיו האדמו"ר קלונימוס מפיאסצנה שנספה על קדוש השם בידי הנאצים - ולא זכה לסיימו).

בית ישעיהו בתל-אביב.

בית כנסת, ספריה תורנית, ת"ת, בית טבילה ומועדון לנוער הדתי. ע"י סניף הפועל המזרחי בת"א.

בית מדרש של מדריכי בני-עקיבא ובית התנועה בכפר פינס.

בית הפועל המזרחי בכפר עטה.