Emma Lazarus wrote her own poems. Her most famous work is "The New Colossus", is inscribed on the pedestal of the Statue of Liberty. She is known as an important forerunner of the Zionist movement. She argued for the creation of a Jewish homeland thirteen years before Theodor Herzl began to use the term Zionism.

Emma Lazarus was the fourth of seven children of Moshe Lazarus and Esther Nathan, Portuguese Sephardic Jews whose families had been settled in New York since the colonial period. She was related through her mother to Benjamin N. Cardozo, Associate Justice of the US Supreme Court.

From an early age, she studied American and British literature, as well as several languages, including German, French, and Italian. Her writings attracted the attention of Ralph Waldo Emerson. He corresponded with her until his death.

Literary career

Lazarus wrote her own poems and edited many adaptations of German poems, notably those of Johann Wolfgang von Goethe and Heinrich Heine. She also wrote a novel and two plays. Her most famous work is "The New Colossus", which is inscribed on the pedestal of the Statue of Liberty.

Give me your tired, your poor,
Your huddled masses yearning to breathe free,
The wretched refuse of your teeming shore.
Send these, the homeless, tempest-tossed to me,
I lift my lamp beside the golden door! - Emma Lazarus, 1883

Lazarus began to be more interested in her Jewish ancestry after reading the George Eliot novel, Daniel Deronda, and as she heard of the Russian pogroms in the early 1880s. This led Lazarus to write articles on the subject. She also began translating the works of Jewish poets into English. In the winter of 1882, multitudes of destitute Ashkenazi Jews emigrated from the Russian Pale of Settlement to New York; Lazarus taught technical education to help them become self-supporting.

She traveled twice to Europe, first in May 1885 after the death of her father in March and again in September 1887. She returned to New York City seriously ill after her second trip and died two months later on November 19, 1887, most likely from Hodgkin's lymphoma.

Lazarus is buried in Beth-Olom Cemetery in Brooklyn.

• Read Emma Lazarus Wikipedia Bio

אמה לזרוס

'

לידה 22 ביולי 1849 ניו יורק, ארצות הברית פטירה 19 בנובמבר 1887 (בגיל 38) ניו יורק, ארצות הברית מדינה ארצות הברית ארצות הברית מקום קבורה Beth Olam Cemetery מקצוע משוררת, סופרת, עיתונאית פרסים והוקרה היכל התהילה הלאומי לנשים (2009) חתימה Emmalazarussignature.png

אמה לזרוס (באנגלית: Emma Lazarus;‏ 22 ביולי 1849, ניו יורק – 19 בנובמבר 1887, שם) הייתה משוררת יהודייה אמריקאית, ששימשה מופת לנשים יהודיות שנתפסו להתעוררות יהודית. שירה המפורסם ביותר הוא הסונטה "הקולוסוס החדש" ‏(The New Colossus)‏ (1883), החקוק על פסל החירות בניו יורק.

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 לקריאה נוספת 3 קישורים חיצוניים 4 הערות שוליים

קורות חיים לזרוס נולדה בניו יורק, למשפחה יהודית ספרדית-אשכנזית. אביה, מוזס לזרוס, היה צאצא ליהודים שהיגרו מגרמניה, סוחר מבוסס וחבר קהילת שארית ישראל. אימה, אסתר (לבית נתן), הייתה בת למשפחה יהודית ממוצא פורטוגזי שהגיעה לאמריקה לפני המהפכה האמריקאית. לזרוס הייתה הבת הרביעית מבין שבעה.[1] מקום מגוריהם היה בסביבת היוניון סקוור.

בגיל צעיר היא התגלתה כמשוררת רגישה. הייתה ידידתו של המשורר ראלף וולדו אמרסון והקדישה לו את ספרה השני. באותו גיל לא קיימה קשרים הדוקים עם הקהילה היהודית ולא הבליטה את זהותה היהודית.

ב-1881 החלה לסייע בקליטתם של מהגרים יהודים מרוסיה לאמריקה, במסגרת ארגון של יהודים עשירים וותיקים בארצות הברית, ממוצא גרמני ברובם, HEAS (להבדיל מ-HIAS). בהשראת עבודתה עם המהגרים היא כתבה את השיר על פסל החירות. לאחר מכן, בפרץ של אנרגיה יצירתית, היא החלה להופיע כמגינה נאמנה של זכויות היהודים, כמשוררת הלאומית של ההתעוררות היהודית וכתומכת ב"תנועה היהודית הלאומית". שירה המצוטט להלן, "הדגל היהודי", חובר באביב 1882. הוא פותח במלים "עורה ישראל, עור" ומסתיים בנימה לוחמנית:

"הו אל תדמה כי גוועה אש הקרב, אל תאמר כי כבה האור הטמיר! עם תורת משה ונבל דוד, כוחך העתיק עוד ישוב להאיר. עזרא חדש עוד יקום ויהי להניף את הדגל היהודי".

באיגרת ליהודים היא קראה להם "להעמיק ולזרז את מקורות ההתלהבות היהודית" בתגובה לכך שהיהודים נמצאים עתה ב"עין הסערה של ההיסטוריה שלנו" בעקבות ביטויי האנטישמיות במזרח אירופה. בתוך זמן קצר קשרה אמה לזרוס קשרים הדוקים עם המוציא לאור של ה-American Hebrew, שבו הופיע חלק גדול מעבודתה, והחלה ללמוד עברית אצל המורה והעיתונאי לואיס שנאבל.[2] עיקר העניין שלה היה בשימת הדגש על נאמנות לכלל ישראל ובהדגשת סגולות האחדות, המשמעת והארגון למען ההתחדשות היהודית הלאומית.

היות שהושפעה מסופרים כגון ג'ורג' אליוט, לורנס אוליפנט ולאון פינסקר, נטשה לזרוס את הספקנות הקודמת שלה לגבי רעיון ההתיישבות המחודשת בארץ ישראל, והפכה להיות תומכת שלו. היא דבקה בה כאילו הייתה דת בוגרת ובשלה, ובעשותה זאת הבינה שאינה לבד: "במו עיני ראיתי אנשים שעברו במהירות ובדבקות דומה לשלי לאותה אמונה, בנפשותיהם של אנשים בוגרים ומחושבים, אנשים זהירים ורציניים, שאינם נוטים להיגרר אחר התלהבות מקרית ותעמולה המונית, הכתה האמונה הזאת שורשים עמוקים, ובמקצת המקרים שינתה ללא הכר תאוריות והרגלי חשיבה של שנות נצח".[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9 מקור]

עם מותה בטרם עת, בגיל 38 ממחלת הודג'קין, הפכה לזרוס למעין קדושה ליהודים שנתפסו להתעוררות של שלהי המאה ה-19. גיליון מיוחד של ה-American Hebrew הנציח את זכרה בדברי הוקרה של "אנשי הספר הבולטים ביותר בתקופה", וחיבורה "איגרת ליהודים", שפורסם כקונטרס ב-1900, המשיך להופיע בדפוס במשך שנים רבות על ידי הפדרציה הציונית של אמריקה. פטירתה הותירה את התנועה יתומה מ"החוזרת בתשובה" החשובה ביותר שלה, מהדמות המשפיעה ביותר, המשכילה ורחבת האופקים ביותר, וממליצת היושר החשובה ביותר (עד ימיה) של הזרם שבתוך זמן קצר יהיה לציונות האמריקנית.

מילות הסונטה "הקולוסוס החדש" (קולוסוס הוא פסל ענק), שנחקקה על בסיס פסל החרות, הן מעין קבלת פנים המקדמת בברכה את בואם של מהגרים ופליטים, עניים וחסרי בית, הבאים בשערי הזהב של אמריקה הגדולה.

הבו לי את בניכם היגעים והעניים, ערב רב של המונים כמהים לנשום כבני חורין, את הפליטה האומללה של חופיכם המשופעים. שילחו אותם אלי, חסרי הבית וסחופי הסער, בפנס אאיר בואם בשער זה![3]

אחותה הגדולה, ג'וזפין לזרוס (אנ'), הייתה אף היא סופרת ועיתונאית.[4] על שמה שכונת נחליאל בחדרה (ר"ת: נחלת אמה לזרוס) ורחוב בחיפה.

לקריאה נוספת טובה אליצור, "אמה לזרוס – משוררת עברייה (מאה שנה לבשורת ציון בשירתה)", האומה 56 (תשל"ט), 79–91. מייקל פ' קרמר, "אמה לזרוס מגלה את אמריקה בסונטה ’1492’", בתוך: מירי אליאב-פלדון (עורכת), בעקבות קולומבוס: אמריקה 1492–1992, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ז, עמ' 159–171. אברהם‬ רגלסון, "אמה לאזארוס", הפועל הצעיר מ, 44 (תשכ"ט), עמ' 22–23. קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמה לזרוס רשימת הפרסומים של אמה לזרוס , בקטלוג הספרייה הלאומית כתבי אמה לזרוס

בפרויקט בן-יהודה סיירוס אדלר, הנרייטה סאלד, ‏אמה לזרוס , במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית) אמה לזרוס , בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית) אמה לזרוס בהיכל התהילה היהודי-אמריקני

(באנגלית) דיאן ליכטנשטיין, אמה לזרוס , באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית) י. פעטריקאווסקי (לואיסוויל, 27 בנובמבר), עזרת סופרים: מכתבים מאמיריקא: מות סופרת מפורסמת באמיריקא , המליץ, 16 בדצמבר 1887 אמציה פלד, רחוב אמה לזרוס , בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה חן מלול, הנערה היהודייה שמאחורי גברת החירות , באתר הספרייה הלאומית, יוני 2017 מפרי עטה:

שני שירים מאת אמה לזרוס , דבר, 5 באוגוסט 1949: "קולוסוס החדש: אם־גָלֻיות" ו-"יחזקאל חדש", בתרגום ראובן אבינועם, המשך

(מתוך: ראובן אבינעם, מבחר שירת אמריקה: אנתולוגיה, תל אביב: עם עובד, תשי"ד) חַג הָאוֹרִים , בתרגום אברהם רגלסון, בפרויקט בן-יהודה הערות שוליים

סיירוס אדלר, הנרייטה סאלד, ‏משה לזרוס , במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית).

סיירוס אדלר, ‏לואיס שנאבל , במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית).

ר' המשוררת היהודייה-אמריקנית שהעניקה ל"גברת החירות" את ייעודה , הדף על אמה לזרוס באתר הספרייה הלאומית (אוחזר ביום 1.8.2-18)

סיירוס אדלר, הנרייטה סאלד, ג'וזפין לזרוס , במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית). https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%96%D7%A8...

----------------------------------

Emma Lazarus wrote her own poems. Her most famous work is "The New Colossus", is inscribed on the pedestal of the Statue of Liberty. She is known as an important forerunner of the Zionist movement. She argued for the creation of a Jewish homeland thirteen years before Theodor Herzl began to use the term Zionism.

Emma Lazarus was the fourth of seven children of Moshe Lazarus and Esther Nathan, Portuguese Sephardic Jews whose families had been settled in New York since the colonial period. She was related through her mother to Benjamin N. Cardozo, Associate Justice of the US Supreme Court.

From an early age, she studied American and British literature, as well as several languages, including German, French, and Italian. Her writings attracted the attention of Ralph Waldo Emerson. He corresponded with her until his death.

Literary career

Lazarus wrote her own poems and edited many adaptations of German poems, notably those of Johann Wolfgang von Goethe and Heinrich Heine. She also wrote a novel and two plays. Her most famous work is "The New Colossus", which is inscribed on the pedestal of the Statue of Liberty.

Give me your tired, your poor,
Your huddled masses yearning to breathe free,
The wretched refuse of your teeming shore.
Send these, the homeless, tempest-tossed to me,
I lift my lamp beside the golden door! - Emma Lazarus, 1883

Lazarus began to be more interested in her Jewish ancestry after reading the George Eliot novel, Daniel Deronda, and as she heard of the Russian pogroms in the early 1880s. This led Lazarus to write articles on the subject. She also began translating the works of Jewish poets into English. In the winter of 1882, multitudes of destitute Ashkenazi Jews emigrated from the Russian Pale of Settlement to New York; Lazarus taught technical education to help them become self-supporting.

She traveled twice to Europe, first in May 1885 after the death of her father in March and again in September 1887. She returned to New York City seriously ill after her second trip and died two months later on November 19, 1887, most likely from Hodgkin's lymphoma.

Lazarus is buried in Beth-Olom Cemetery in Brooklyn.

• Read Emma Lazarus Wikipedia Bio