Dina Feitelson

באתר הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה

Dina Feitelson (Hebrew: דינה פייטלסון‎), also known as Dina Feitelson-Schur (Hebrew: דינה פייטלסון-שור‎) (born 1926; died 1992), was an Israeli educator and scholar in the field of reading acquisition.

Biography

Feitelson was born in 1926 in Vienna, and emigrated to Mandate Palestine in 1934. She studied in the Herzliya Hebrew Gymnasium in the 32nd class, which graduated in 1944. After graduating she studied philosophy in the Hebrew University of Jerusalem. Her studies were interrupted by Israel's War of Independence. During the war she suffered a severe head injury. After graduating she worked as an elementary school teacher and later as an inspector for the Ministry of Education. In parallel she also embarked upon an academic career, initially in the Hebrew University of Jerusalem. Then, in 1973, she accepted a post at the University of Haifa, where she became a professor of Education. She continued to work there till her death in 1992.

Awards and honours

In 1953, Feitelson was awarded the Israel Prize, in its inaugural year, in the field of education for her work on causes of failure in first grade children. She was the first woman to receive this prize, and also the youngest recipient ever (she was aged 27).

Shortly before her death, Feitelson was inducted to the International Reading Association's Reading Hall of Fame.

In 1997, the International Reading Association established the Dina Feitelson Research Award, to honour the memory of Dina Feitelson by recognizing an outstanding empirical study published in English in a referred journal. The work should report on one or more aspects of literacy acquisition, such as phonemic awareness, the alphabetic principle, bilingualism, or cross-cultural studies of beginning reading.

פרופסור דינה פייטלסון (28 במאי 1926 – 1992) הייתה אשת חינוך וחוקרת בתחום החינוך של הגיל הרך. כלת פרס ישראל לחינוך לשנת ה'תשי"ג (1953 - השנה הראשונה בה הוענק הפרס), אותו קיבלה בגיל 27. בכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס זה ולאדם הצעיר ביותר (נכון ל-2013) שזכה בפרס ישראל

פייטלסון נולדה בשם דינה שוּר (Schur) בשנת 1926 בווינה בירת אוסטריה, בת ליוסף והדוויג שוּר. בשנת 1934 עלתה לארץ ישראל. התחנכה בגימנסיה הרצליה. למדה בסמינר למורים בבית הכרם, ולאחר מכן שירתה בצה"ל (1948–1949) ונפצעה קשה במלחמת השחרור בירושלים. ב-1951 קיבלה תואר שני, וב-1956 תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים,‏ על הדיסרטציה "דפוסים חינוכיים בעדה הכורדית". י

בראשית דרכה חקרה את דפוסי החינוך בעדה הכורדית, והייתה בכך לחוקרת הראשונה של העדה הכורדית עם עלייתה ארצה. את פרס ישראל בחקר החינוך קיבלה בשנת 1953 על עבודתה "גורמי הכישלון אצל ילדי כיתה א'". בעבודה זו היא עמדה על חשיבות שיטות ההוראה בהנחלת הקריאה, ובייחוד על הצורך בהוראה שיטתית של הקריאה

בסוף שנות החמישים וראשית שנות השישים הייתה שותפה לפיתוח חומרי לימוד ללימוד הקריאה בשיטה הפונטית בשם "גם אני קורא" ו"אני קורא כבר". בהמשך דרכה שימשה פייטלסון כמפקחת במשרד החינוך ומרצה באוניברסיטה העברית. בשנת 1973 היא הצטרפה לסגל אוניברסיטת חיפה, שם הגיעה לדרגת פרופסור מן המניין. במהלך שנות השבעים והשמונים יזמה את הקמת החטיבות הצעירות לתלמידי גן חובה וכיתות א' ו-ב', ואת פרויקט הסיפריות הכיתתיות. בשנת 1992 נבחרה להיכל התהילה לקריאה של ארגון הקריאה הבינלאומי

בעבודתה המדעית עמדה על חשיבות ההקראה לילדים לשם פיתוח הבנת הנקרא, ועל תפקיד המשחק החופשי בפיתוח היצירתיות, יכולת ההפשטה, התמודדות עם כשלונות וצבירת הצלחות‏. נישאה ליהודה לֵאו פייטלסון, והייתה אם לשני בנים. פייטלסון הטיפה לצמצום מעורבות מדכאת יצירתיות במשחקי הילדים והעדיפה משחקים פרימיטיביים המאפשרים לילד לפתח את היצירתיות על פני משחקים משוכללים הקובעים לילד את דרכי השימוש בהם. כן בקשה פייטלסון לצמצם את זמן הפעילות הפסיבית של הילד בצפייה בטלוויזיה‏

נפטרה לאחר מחלה קצרה בשנת 1992